משחק החיים

היא הרגישה שהיא נטרפת, שגופה בוער.
כיווצה חזק את רגליה, ניסתה להסב את תשומת ליבה מהזרמים החמים שמילאו את כל הגוף. אבל הוא הרי אמר לה לא לגמור והיא...

הציווי "אל תגמרי לפני שארשה לך" לא היה חדש לה. בכל פעם שהשיחה במסנג'ר עם שולט/דום/מאסטר זה או אחר הגיעה לפסים מיניים או לסייבר רטוב, הייתה שומעת את הפקודה. בדרך כלל זה לא הזיז לה יותר מידי, מה הקטע שלהם עם הגמירות האלו, שאלה את עצמה וכאשר הגיע הרגע הזה שכבר לא יכלה יותר להתאפק, הייתה מושכת בכתפיה וחושבת לעצמה - בסדר בסדר, אדון ליצן, לא גומרת לפני שתאשר לי, ואז הייתה מעבירה עוד ליטוף קטן בנקודה וגופה היה מיטלטל בגלי עונג של סיפוק עצמי.
אז נכון ש לא סיפרה להם וכשהם כבר אישרו, כתבה קצת "אהההה" וקצת "גררררררררררררר" כדי לתת לו הרגשה טובה לפני שילך לישון. מה יש?

אבל הפעם זה היה אחרת. הוא נראה לה רציני ביותר ובמוחה גמלה ההחלטה ללכת עד הסוף. די עם המשחקים הוירטואלים האלו, הפעם תחווה את זה על בשרה. הפעם תרגיש באמת, בלי שום פנטזיה את הנגיעות החזקות והחלשות וגם את המגע הברוטאלי שכה פנטזה עליו.

וכשהתרשמה שהוא כזה רציני וחכם, החליטה שזהו זה, הוא יהיה האחד והכל יהיה עכשיו אמיתי. אם יגיד לה לצבוט את הפטמה, תצבוט את הפיטמה ואם יאמר לה ללכת לעבודה בלי תחתונים, לא רק שתכתוב שהיא בלי תחתונים, אלא עם כל אי הנוחות הכרוכה בעניין תהיה משוחררת מתחתונים (חוטיני, כמובן) והעיקר כשיגיד לה להתאפק ולא לגמור עד שירשה לה, היא אכן תתאפק עד הסוף... עד הסוף...

כשדיברו בטלפון וקולו נשמע לה נעים וסמכותי ובעיקר מפתה ואז בסוף השיחה הודיע לה באופן רישמי - "מרגע זה את לא גומרת ללא רשותי" וחיוך קטן התגנב לפניה, זה הרי היה אמור להגיע מוקדם או מאוחר והוא כאילו לקח בעלות מלאה עליה.

כמעשה שטן, מאותו רגע הרגישה מגורה עד קצות עצביה. כל כולה הייתה ממוקדת בגירוי הנובע מבין רגליה.

כשדיווחה (סאביות הרי מדווחות 😄 ) על המצב הנוטף שבין רגליה שלח לה כמה חיוכים וגם הוסיף שבוודאי שתהיה מגורה, "זה המצב הטבעי של כלבה מיוחמת", כך ממש באילו המילים שיצאו ממסך המחשב והתעוופפו באוויר וחדרו כלאחר כבוד אל תוך הכוס הבוער שלה ויצקו עוד קצת שמן על המדורה.

אחר כך פירט לה מה יעשה לה ואיך. והיא למרות הגירוי הבלתי נסבל צייינה בליבה שהוא גם מתבטא היטב בלי שגיאות כתיב מעצבנות כמו "אני יעשה לך...,"

כשהגיע לתיאור הזיון, חשה כי היא על סף טירוף. "אני חייבת לגמור" קטעה את מילותיו.

"לא את לא גומרת!!!" כתב, "את לא גומרת בלי רשות" ואחר כך המשיך עוד ללטף אותה במילים ואז שלח אותה לישון כך וליווה אותה במילות פרידה של - אוי לך ואבוי לך אם תגמרי בלי רשות.

היא התהפכה על משכבה בקצב מהיר יותר ממאוורר התיקרה שלה. לא היה לה מרגוע. הרגישה שעוד מעט תגמור גם בלי שום מגע, אבל הוא ציווה והיא החליטה ולכן ניסתה להסב את מחשבותיה לכיוונים אחרים. אולי לעבודה, אולי למינוס בבנק.

למחרת כשהתכתבו במשך היום המשיך לגרותה עוד ועוד ולציין שוב ושוב שהוא אוהב את הכלבה מיוחמת, מגורה ומצפה והיא לא תגמור בלי שיאשר ובלילה על הרשת המשיך בשידור כמעט חוזר אם כי משופר מעט, בתיאור סשן מלא כולל כל האקסטרות, רק "שכח" דבר קטן אחד, את הגמירה שלה. למותר לציין כי דווקא פירט באופן ציורי איך יחדור לאחוריה וישחרר שם את המטען לתוכה

כבר לא הצליחה להתרכז בשום דבר, לא בעבודה, לא בטלפונים מהחברים, לא למשפחה, רק דבר אחד הציף את ישותה. האורגזמה.
שוב ושוב נגעה בעצמה ומיד הרפתה. לא, זה אמיתי והיא לא תגמור ללא רשותו.
יום עבר ולאחריו עוד יום נוסף והעינוי היה קשה מנשוא והיא שבתקופות של פריחה נהגה לענג את עצמה לפחות פעם ביום כבר לא גמרה כבר ארבעה ימים. מעולם לא זכרה איך התחננה בפני מישהו למשהו. אפילו כשהייתה ילדה קטנה ורצתה ממתקים במקום ארוחות לא התחננה כך. והוא עדיין סירב למרות כל ההרים וגבעות. הוא עמד נחוש כמו סלע - לא!!! ברגעים מסויימים זה אפילו הרשים אותה. הוא לא נכנע לה, היא לא שולטת בו מלמטה.

והיא רצתה כל כך. רצתה לגעת וללטף את עצמה. ללטף את הדגדגן התפוח, לכווץ מעט את השרירים ואז להרגיש את הכל, את העוצמה שבעונג הזה. הרגישה איך הגוף שלה רועד מרוב רצון, איך כבר היא לא מפנטזת על שום דבר, איך הראש מתנקה וכל התמונות והסרטים שרצו לה במוח (וגם במחשב) נאלמו דום. זה כבר היה צורך גופני חזק מרעב וצמא. היא הרגישה שהיא נשרפת באש לוהטת כבר לא יכולה יותר.

בסוף התפוצצה.

אלא מה
😄