הבלוג של אלישבע

היום קצת עצוב לי, לא יודעת למה, סוג של בדידות אולי.
אני נזכרת בפגישה האחרונה שלנו, עכשיו ממרחק הזמן אני רואה אותה קצת אחרת, הכאב של השלשלאות שהידקת בהן את ידי זו לזו, מתוחות מעלה, ואת רגליי בפישוק רחב ומתוח, נראה לי כמו ליטוף עדין עכשיו, ואני משתוקקת שתלטף אותי כך שוב.
אני רוצה להרגיש את עצמי טובעת בנשיקה שלך, גופי קשור בשלשלאות ברזל, מונח כחפץ על הרצפה הקשה, אך אני מרחפת אליך.
מחכה כל כך לפגוש אותך שוב, לכסות את פניך בנשיקות, ולהתחבק איתך, להתחבק כמו אז, חיבוק נואש, להאחז בך בכל כוחי, בלי לרצות אף פעם לשחרר.
...ואז, לשחרר אותך לאט, ושוב להתגעגע.