סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של אלישבע

סתם עוד בלוג
לפני 16 שנים. 29 במאי 2008 בשעה 7:10

כשחיים בתוך מערכת גדולה ומורכבת, לפעמים מרגישים איך המערכת מפסיקה להיות כלי שמשרת את הפרטים בה, והפרטים הופכים להיות כלים להפעלת, הצלחת והצדקת המערכת. כשאתה הופך לפרט אחד בתוך ים של פרטים, בתוך מערכת שהיא המטרה ולא רק הדרך אליה, כדאי לך שתלמד להתאים את עצמך. אם תלמד להיטמע בהמון, להסתפק במה שנותנים לך, ולהראות תמיד מרוצה, אולי תצליח לשרוד. יש לך רעיון מצוין שיכול לשפר את המערכת, או את חיי הפרטים בה? שמור אותו לעצמך. אתה אדם מיוחד, יש לך עולם פנימי עשיר? אל תחלוק אותו עם איש. הישאר סגור, וכך לא תיחשף. אל תדבר עם איש על חולשותיך, הן אחר כך ישמשו נגדך. אם תצליח להישאר הכי רגיל וחסר יחוד שניתן, הכי שקט וחביב על הבריות, תצליח לשרוד. בתוך מערכת שכזו, זו הדרך היחידה שלך לשמור על חייך. אבל האם נשאר מהם משהו, האם הם חיים? האם הם שלך?

מאסטר נחום{כוסית מחמד} - הם לא חיים ולא שלך.

ברור כשמש.

לפני 16 שנים
לי-אורה - הם חיים..אבל בטח לא שלך.

: ))
לפני 16 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - בלי סיכון, הסיכוי קטן מאד.

את יכולה לבחור להטמע.

את יכולה לבחור גם אחרת.
לפני 16 שנים
פומיקי - כמה התחושה שאת מתארת מוכרת... אי אפשר לשבור את המנגנון הזה, הדרך היחידה היא פשוט לצאת לדרך אחרת, או ללמוד להנות מזה, מהחיים הסודיים שיש מתחת לפני השטח. כמו משחק בלשים כזה.
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - הפוסט הזה מזכיר לי את התרבות הסינית והיפאנית.

ואני לדעתי בכלל, ניתן ללמד את כל המערכת הזו ששונות זה מקסים בכלל. לא רק שכך, ניתן גם ללמד אותה לשרת אותך. אבל לשם כל אלו, ועוד, צריך להיות שולטת, או שלא חייבים בכלל בעצם.

חולשה ? איזו חולשה ? זה חוזק בכלל.
לשרוד ? מפיתום, אנחנו באנו הנה בשביל להנות בכלל.
תחשבי על זה.
הכל בעיני המתבונן.
}{
לפני 16 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - מעורר מחשבה.
לא נראה לי שהתשובה שלי חשובה כאן,
מאחר והזמן הזה על פני האדמה ניתן לך לעשות בו מה שנכון.

אבל הפוסט הזה נותן לי הזדמנות מצוינת לומר לך
שאת חיי שלי העשרת וייפית.

אוהבת אותך,
}{
לפני 16 שנים
aka BODYGUARD - גם אם תיקחי את המכונה הכי מתוחכמת בעולם
תוציאי ממנה בורג אחד קטן, סביר להניח שהיא תמשיך
לעבוד, השאלה עד מתי ומתי ישבר שם משהו.

גם לגלגל ברכב יש כמה ברגים, ומחסור באחד לא
יעצור את הרכב אולם לאורך זמן,זו תהא הנקודה החלשה,
לבסוף שאר הברגים ישברו.

לכל אדם יש תפקיד וייעוד אחרת אין לו סיבה לקיום.
לפני 16 שנים
מיכל המאלפת​(שולטת) - אם את מתייחסת לעבודה, או מה ששגור בפינו כ"קריירה"... טוב, כאן אין הרבה ברירות, אלא אם כן את ממש לא מפחדת לעזוב ולעבור הלאה למקום שבו תהני יותר.. (שזה הטריק שלי, ואז הבוס רואה שאני לא מפחדת ומבין שכנראה אני שווה משהו אם יש לי כזה בטחון..)
אם את מתייחסת בפוסט שלך לחיים - אזי שכאן את טועה ובגדול. אין שום סיבה להיות "בורג", ויש את כל הסיבות להיות ייחודית ושונה.
למה שתנסי להחביא את אישיותך (המלבבת, יש לציין) למען חברה גלובלית שאת אפילו לא מכירה?
תיהי מי שאת, עם הפחדים והחולשות, והצחוקים והבטחון, עם הטוב והרע והכישורים שיש רק לך, ומי שינסה לנצל את זה לרעתך - פשוט תפני לו גב, ואת פנייך תכווני לאנשים האמיתיים שאוהבים אותך כמו שאת ומחייכים אלייך תמיד!
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י