|
|
|
רקמתי לך זמר בחוט של זהב היית בליל אמש זוהר ממש
רקמתי את שמך סביב עולמי נותרתי לבד מדברת אל עצמי
קבל אותי כמו שאני אל תעצום את העיניים
אתה האור בעולמי כמו שמש בשמים
נקשרתי אליך כמו ילדה לאם הלכתי איתך נותרתי בלי שם
באתי אליך זקופה ובוכה הלכתי ממך שפופה ומסכנה
אז קבל אותי כמו שאני אל תעצום את העיניים
רק אם אפשר כמו השמש בשמיים
היא לא ניחשה גם הוא לא ניחש שזאת אהבה ארעית
שהתרחשה בשישי בחצות
הרי מה הטעם בארעיותה
אם העובדה שהוא לא ניחש
וגם היא לא ניחשה.
נתקלו במרצפת שבורה
בדרך אל מקום ידוע שניהם בארעיות כובשת
בגולמניות ראויה
הפכו את המרצפת לסיפור אהבה
נפגשו בראשם בכאב, לא נעים בהחלט
שפשפו נפיחות אדומה בחיוך ודימעה
אשר ביקש את סליחתה וביקשה את סליחתו
על מפגש מרגש בין מצחה לאפו
והפנו את ראשם אל קפה מסעדה שצץ לו פתאום ממש בפינה
ובארעיות מקסימה שניהם הזמינו עוגה
וקפה עם קצפת
וגילה שמה שהוא אוהב גם היא אוהבת
שוחחו על עצמם כל אחד בתורו היא מלצרית
והוא.... יש לו...
קבעו תאריך לפגישה הבאה
כל אחד בלבו קיווה שתצא חתונה
אחר חודשיים מספר בשמלה לבנה
הוא ענד לה טבעת הם חלקו בנשיקה
כאן מגיע לקץ הסיפור הנפלא
שהתחיל במרצפת ונגמר בשמחה
