צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Lion in Zion

slow emotion replay
לפני 16 שנים. 22 במרץ 2008 בשעה 14:48

שיער בהיר, עיניים בוהקות..
ילדה מפוחדת עם פרופיל מפלצתי
המפלצת לא יצאה, הרמקולים לא הפסיקו לצרוח
המונים גדשו את הרחוב
מזל שהיה אפשר להאשים את פורים



לפני 16 שנים. 16 במרץ 2008 בשעה 21:55

נשלטות פנויות באשר תהיו
זה הזמן
😄
הנאה מובטחת

לפני 16 שנים. 16 במרץ 2008 בשעה 21:54

יום של אפור וטעיויות כתיב
הכל התחיל טוב, בוקר, מדבר, קפה
בהמשך המציאות מכה, צורבת, כואבת, קבל אותי
אפורה מרירה ונוטפת גועל
ברוך הבא, נותרת ללא ברירה

לפני 16 שנים. 15 במרץ 2008 בשעה 21:17

גם במינוס 400 מטר מתחת לפני הים נזכרת
בעודך צפה מי הים חדרו לגופך מבעד לשריטות הקטנות
ציפה צורבת ומתוקה

לפני 16 שנים. 23 בפברואר 2008 בשעה 18:19

ככה סתם, בלי הרבה כוונה
נפגשנו בצהריים שמשיים
עלינו על המכנה המשותף הבסיסי ביותר אחרי חצי בקבוק
השאר הסטוריה, תהיות לגבי צלקות
צהריים של פורענות ב 20 שח לבקבוק

לפני 16 שנים. 23 בפברואר 2008 בשעה 18:16

יורקת אש צולבת, כוויות מכאיבות
הבשר עוד לא התקרר וכבר זקוק נואשות למכת אש נוספת
זו את שיושבת מכופלת ומייללת כמו חיה פצועה
תאהב אותי, מה כבר ביקשת

לפני 16 שנים. 15 בפברואר 2008 בשעה 11:18

!

לפני 16 שנים. 7 בפברואר 2008 בשעה 17:45

מסתכל על הנקודה הכי רחוקה
הכי קרוב מחליק ללא מחשבה
בדרך אלייך

לפני 16 שנים. 31 בינואר 2008 בשעה 18:37

הימים של השקט הגיעו יחד עם השיר
בלי קשר ועם המון התאמה למזג האוויר
מסתכל סביב ורואה סביבי מלא גפרורים שכבו ואינם
אותם גפרורים שהניעו אותכן הבחורות
ולא ממקום גבוה, חלילה ההיפך
מלא התנצלות מול הראי ועם לפיד
בוער גדול אחד לקראתך
הבאה בתור

לפני 16 שנים. 31 בינואר 2008 בשעה 18:34

טוב, אז אחרי שתיקה בהסכמה
הגיעה ההתפרצות
לא כזו רגילה, מהטובות
אחת כזו שמתבשלת תקופה ארוכה
ולמרות האיום ניגשים אליה עם חצי חיוך
מה שהופך אותה לאיומה אף יותר
אין מילים וגם אם היו הם איבדו כל משמעות
ואת? ברחת מעבר לגבולות המוכרים ע"מ להירגע
סחטן