Lion in Zion

הם אמרו לו לקפוץ
לצערם בדיוק הבוקר החל להבין את ששומע
בדיוק היום בפקקים
ככה סתם, בפעם האלף לפתע שמע
חייך והבין
והמשיך עם אמונה

סליחה? אתה קיבוצניק?
לא אתה לא מבין, פשוט לא ציפיתי, הלבוש והכל
ומה עם מוזיקה? לא שמעתי אותך? תופים אולי?
השיער והפיאות אני פשוט עובד איתם, גם ככה כולם סטלנים
טוב שאתה לא כזה וסליחה עם פגעתי
אני יודע! רדיו! יש לך תוכנית נכון...?
תהרוג אותי אני בטוח ששמעתי אותך, הקול, איך אומרים, רדיופוני.
טוב, אם גוף כזה ואני זורק אותך מכיוון לכיוון, אתה נראה כמו מישהו שיודע להתנהל
טוב אני אפסיק לחפור, אולי פשוט תספר?
לא רציתי.. אבל תהרוג אתי כזה רגוע, עישנת? מעשן?
סוציאלי? מזתומרת?רק עם הבירה? הלוואי אני
אני איך אומרים, מכור.
אבל אתה אתה, אתה תותח אתה.
וואלה עם יד הלב, קצת מקנא, מה לעשות סיפור אמיתי.
כל הסיפור..?סכינים? צינורות? וואלה כל הכבוד.
הייתי משלם המון, באמת. אתה יודע מה?
הבירה הבאה עליי.

קלישאה אופפת עשן, אופפת ענן.
מבעד לכל מחיאות הכפיים והחפירה העצמית
נשארת ילדה, אף פעם לא הצלחת להתמודד עם החום
גם עם החום המוכר, שנים מחייך רק ללמוד איך לזמן
שהגיע התקפלת, קרם ועוד קרם, אסטטית מבחוץ
אפורה מבפנים, אם היית יודעת היית שותה אלכוהול מזוקק
היית נסגרת לשנים
כרגע, בזמן הזה, נלחמת, רימוני עשן לכל עבר, זורקת ונזרקת
רק לא להראות בטח שלא להראות
די, תרפי.

קצת נוסטלגיה לא הרגה אף אחד

People say I'm the life of the party
Because I tell a joke or two
Although I might be laughing loud and hearty
Deep inside I'm blue
So take a good look at my face
You'll see my smile looks out of place
If you look closer, it's easy to trace
The tracks of my tears..

"יש תהליך בעולם הזה,
למרות שנורא פלצני להגיד,
של התגברות הרוע.
באופן כללי, הרוע יותר דומיננטי מבעבר.
אנשים בודדים יכולים
להרוס את העולם. יש
יותר ויותר אכזריות,
ציניות, אגואיזם,
כוחנות, אפילו את מזג
האוויר הצליחו לזיין"

יושב בשדה תעופה עם זקפה מתחלפת
לא לבד לא בקטע ולא נחשפת במלואה
תמונות בודדות של ילדה שכבר נחשפה
יושב וחושב על הפעם הראשונה, כבר לא בביתה
כוס בירה? על מי אנחנו עובדים, כבר יודעים את הרוב
רק מחכים להזדמנות
זקפה בהמראה

הדרכים הידועות שם באתי
שורשים עמוקים בזמן כבר יבשו
ופתאום הם כבר לא נראות אחרת לא מכאן וגם לא משם
הדרכים הידעות דרך ישבנך

בין כל ענני העשן, אדי האלכוהול וצחנת המוות
את מופיעה שוב
כאילו חלף לו רגע בודד
ניצבת, איתנה, אג'נדות עד מחר לפחות
מוכנה לקבל ולכאוב, כאילו המחר שהתחייבת עליו כבר לא קיים
ואני
מה נשאר?
מייחל לטוב, לקבל אותך איתן בין רגלייך, הרגיש את החום
לשחות ברטיבות, אלו הם אנחנו
המוכרים.

אתמול בלילה בכית.
זה התחיל מתשובה לשאלה פשוטה, הסכר נפרץ.
ככה כמו שאני מכיר, מילה שלא יוצאת, עיניים מלאות תובנה מבהיקות
אני עם סימן שאלה.
ממצמץ בעיניי בשביל לשרוד.
אח"כ הגיע העוד, כל מיתר בעל צליל עתיק פרט על עצב אחר,
סימן, צלקת?
שהקצב התגבר לא יכולת
צרחת.
צרחת כמו הים, זה שלא סם עלייך, אך איפה שלום.
לו היה כאן היה מפחית את כאבך.
בבוקר לבשת את השיריון אמרת בוקר טוב והתכחשת להכל.
להכל.

אתמול ראיתי את כולכם.
אחד אחד עוברים מנופפים מחייכים
רצים בהליכה לתור שלא קיים.
שתגיעו תעמדו יחד עם כולם.