גם וגם

יום ראשון בבוקר,
חמש וחצי, תחילתו של שבוע חדש.
אני מצליחה להשתחל אל האוטובוס הראשון העולה צפונה, בחזרה הביתה, לאחר סופ"ש שליו סוער עם ברמה.
בוחרת במקום פנוי לצדה של אשה מבוגרת, ליד הדלת האחורית ומתיישבת . האוטובוס מתמלא במהרה
בליל קולות וריחות. מעלי שני חיילים צעירים עומדים ומנהלים שיחה ערה בצרפתית, ואני מאפשרת לנגינת המילים לחולל בי. לא מבינה את שפתם.
מולי, יהודי אמריקאי צעיר, כיפה מונחת על תלתליו הפרועים ועל פניו חיוך נבוך המאיר שפתיים ילדיות, בשרניות, גם לו לא נותר מקום לישיבה.
המחשבות שלי נודדות אל סוף השבוע הזה.

מוקדם יותר,
חמישי בבוקר,
יושבת מול המחשב,
הוגה בסשן שאבצע בכם.
חושבת על רעיונות,
פוזיציות,
מקומות.
קשירות.
עוטה את מסכת הדומית שבי.
נערכת נפשית.
מרגישה את התחתונים נהיים לחים מהמחשבה.
אשלוט בשניכם.
שני גברים לי ואעשה בם כרצוני.

צהרי היום,
באוטובוס, אני לא פוסקת מלסמס לך,
להעביר הוראות ומטלות לסאב השני.
בונה את עצמי מולך ומולו
מוכנה לסשן עד כאב.
לצדי, מכונסת בעצמה נערה חסודה, קוראת תהילים כל הדרך
ואילו אני כותבת דברי זימה בנייד שלי.

ליל חמישי,
פאב ירושלמי.
אנחנו מגיעים ומוצאים את ג' כבר מצפה לבואנו.
השיחה קולחת
גם הבירה
והצחוק.
תחושה חברית כזו שיצרנו לנו.

סשן לחוד
חברות לחוד.

יוצאים מהפאב ואת ג' תוקפים לפתע יסורי הכפירה, או כאבי בטן, ה' יודע.
בכל זאת יום לפני כפרות וזה הרגע האחרון להמלט.
אני מרגישה איך כל ההר הזה שבניתי, היכל השליטה מתמוסס באחת.
ג' גם חבר וגם מנומס אז הוא נכנס אתנו הביתה בכ"ז, בכדי להפרד יפה ולא לדפוק ברז באופן כה בוטה.
אנחנו חולקים ג'וינט משותף.
תה לג' האומלל
וממשיכים לצחוק.
אני שכובה מסטולה על הספה, בין שני גברים.
הייתי אמורה להיות דומית הלילה.
שום דומית ושום בטיח.
סויץ' מוחלט, מהרגע בו ג' הוציא עצמו מהמשוואה.
מתנשקת עם אתך,
חרמנית.
רוצה סקס.
כל היום חשבתי סקס ובניתי סקס והגיתי סקס.
יושבת בין שני גברים ופשוט רוצה שיזיינו אותי בלי שום משחקי שליטה. שיקחו אותי.
יודעת שג' יעשה כך רק אם אורה לו.
אבוד,
הממלכה קרסה.
לא יכולה כבר,
עשיתי סויץ'.
כבר לא אהיה דומית היום.
לא בא לי לשחק באף אחד,
בא לי שני גברים.
שינהגו בי כגברים באשה,
כציידים בטרפם.


אתה אוסף אותי אליך,
שפוכה ומסטולה.
ג' נפרד לשלום,
נמלט אל הלילה שיאסוף אותו.
נמלט לביתו.

זיון ייצרי,
חזק ורך
אוהב,
מרובה עונג וגמירות,
אתך.

ראשון.
אני נוסעת באוטובוס שמוביל אותי צפונה.
חושבת על הסשן שבצעתי בך אח"כ.
חושבת על הסשן שבצעת בי.
קשורה אל מטתך, פסוקה ופעורה לפנייך.
רך ומתוק כפי שבקשתי לי.

ריח בושם מתקתק של האשה שיושבת לימיני, מתערבב בריח עוגיות השוקו צ'יפס בהן אוחז החייל שעומד מעלי. הקופסא פתוחה מתחילת הנסיעה והוא נוגס בן אחת אחת.
מרים עוגייה נוספת, מגלגלה קמעה, בוחן את מספר הנקודות החומות השזורות בה, מקרב אל פיו ולועס.

מחשבות,

שוב נהיית רטובה.
מרגישה את הפטמות מתחדדות מתחת לשמלה הקלה.
האם הם מבחינים, יושבי האוטובוס המוקדם הזה, בראשיתו של שבוע?
האם הם יכולים להריח?
מתאפקת לא לשלוח יד לאסוף את הרטיבות שנוצרה בי ולטעום.
כמעט חוששת להתבלבל ושהיד תשלח מעצמה.

האמריקאי הצעיר מתחיל אתי,
מנסה לקשור שיחה.
האם הוא מתאר לעצמו שגילי כפול מגילו?
האם הוא מריח את החרמנות שבי?
מחייכת אליו,
עונה במבוכה.
הפטמות דוקרות,
אוספת אלי את התיק.
הגעתי הביתה.