מכירים את זה כשאתם מתעוררים בבוקר משנת לילה בה אתם לא בטוחים כלל שישנתם.
חלומות מתערבבים ומציאות חודרת אל תוך הדמיונות.
התעוררות מעין זאת תמיד מלווה אצלי בשיר שמזדמזם בראשי לפחות עד ארוחת הצהרים.
הפעם הגדלתי לעשות ופקחתי עיניים לאיטי כאשר שני שירים מתנגנים בי, שיר אחד בכל אחד מחדרי הלב.
דואט שירים היורדים מהחדרים אל תוך הנימים הדקים ממלאים את הריאות ועולים בפזמון אל העליות.
דואט בתים, אחד מתנגן בכחול והשני בורוד המתערבבים אל תוך רמיקס פזמון משותף וחוזר חלילה.
שילוב של גם וגם שנשמע בערך כך:
היא לא דומה לאף אחת אחרת
לאף אחת שעוברת ברחוב
היא משונה וכשהיא מדברת
קולה עושה לי משהו קרוב.
רוני, בלעדייך
אין לי שום כיוון
אפליג בין מכתבייך
שיכור על הסיפון
לא רוצה כל ערב
לצאת ולחפש
תרגום בגוף אחרת
תני לי מה שיש.
היא לא רואה
אני כאן כל הלילה
עומד בצד ומסתכל
איש מאוהב,
עומד בצד ומסתכל.
רוני, אל תלכי,
השמש לא תזרח עלי
כשאת לא לידי
רוני, אל תלכי
אני פשוט רוצה אותך איתי.
והלילה העיניים עייפות עד אור הבוקר
השפתיים לוחשות ללא מנוח
לא דומה לאף אחת.
אני אדם פשוט, רוצה שיר אחד ודי.
לפני 16 שנים. 5 במאי 2008 בשעה 5:00