לפני 15 שנים. 18 בדצמבר 2008 בשעה 20:11
ראיתי בלוג של מישהי שגרמה לי התרגשות.
היא אמנית הולנדית וצנחתי אל הבלוג שלה די במקרה. העושר הצורני והצבעוני והמילולי שלה, גרם לי למין אושר פנימי כזה. תחושה של התרוממות רוח.
כבר תקופה מסויימת מסתובבת בי מחשבה, אולי אעיז ואפתח גם אני בלוג אחר- "פינת המחשבות שלי". מן פינה כזו שאוכל לשתף בה בהגיגים ובצבעים. בציורים שלי, בדברים שאני אוהבת, שמרגשים אותי, שמטרידים או מצחיקים. פינה שאבחר להיות בה אני, באופן חשוף, בלי לחשוש מה עין מזדמנת תחשוב עלי.
האם ההתרגשויות הקטנות שלי מרתקות מספיק כדי להיות מוצעות לכלל?
למה בעצם?
תהיתי לא פעם על הצורך הזה בחשיפה.
על הרצון שאחרים יראו ויקראו. על היכולת לשתף אנשים זרים. ואולי דוקא הזרות הזו לכאורה, מזמינה להתקרב ולפתוח דלתות אחרות. דלתות שנותרות סגורות כשאנחנו מסתובבים בחוץ.
לילו.
