גם וגם

אינטרנט
תרבות האינסטנט.
חומרים רבים לקריאה, מגזינים מקצועיים, מחקרים, כתבות ודעות בכל נושא ומכל מקום בעולם.
דפים על גבי דפים, מסכים שלמים של מידע, ידע ובינה.

פעם היינו מקדישים זמן קצוב של מספר שעות בכדי ללכת לספריה העירונית או לספריית האוניברסיטה, משלמים חניה, משלמים דמי חבר, משלמים עבור כרטיס צילום ומנסים בזמן הקצר ביותר (עניין של מיומנות) לאתר את הספרים המבוקשים. משקיעים זמן ומרץ לקריאה, לשינון והבנת החומר.

כיום מתיישבים ליד המסך הדלוק וכמעט הכל מונח במרווח הקטן שבין כרית האצבע למקש ה Enter
אבל למי יש זמן לקרוא בכלל למי יש כח?
פרדוקס.
הזמינות העכשווית לוחשת באוזננו, כל הכתבות והמידע העצום הזה יחכה לך גם מחר וגם בעוד שבוע ובכלל אתה לא צריך את זה כי זה ממש כבר כאן. אז בוא תעלעל בעוד כותרת בפורטל קפצני או פוסט מבדר או רכילות זולה שפורסמה לפני 3 דקות.
בקטנה ככה, כי אין זמן וכבר ערב והזגזוגים הללו הובילו אותך להצצה חטופה בשעון ללמדך שנותרו לך 4.5 שעות שינה עד לבוקר.
כל ערב.
נשאיר את הארוך, החשוב, המעניין והמרתק למחר כי הוא שם.
___________________________________________________________________

קריאת פוסטים ארוכים ומעוררי מחשבה מצריכים ריכוז, זמן ומחשבה שתתעורר.
הספידיות במעבר לקריאה קלילה יותר הינה מפתה, מקלה עימנו. אצבע קלה על הדק העכבר.
ואם נעצור לרגע ובישיבה מדיטטיבית (סליחה על הפלצנות) נכוון מטרתנו להעמיק לרובד נוסף,
נגלה רבדים חדשים בעובי קורתנו שלנו.
נתרגש, נאושש, נלמד, נאהב, נצחק נדסקס ונתעניין , נתעשר.

רב רבדים בכתיבה מכוונת לטקסט שעשוי להתאים לכל הלך מחשבה, לכל מצב רוח, לתפיסות מגוונות ונושאים רבים (כאב-שמחה, כלכלה, דיור, לימודים, כסף, אהבה-פחד, מין, יצירתיות ויצריות, נשים-גברים, מצבי רוח, רגשות, עבר-עתיד, גלוי-נסתר, מוות-חיים, שינוי סטטוס בחיים, אבנים יקרות....)

מגלה לפעמים בקריאה שמה שקראתי אצלך (כן, כן אצלך) שונה מכוונתך בכתיבה. האם זה הופך את הבנתי מהטקסט לשגוי? לא נכון? או פשוט זה רובד אחר נוסף שהכותב לא חשב עליו.
יש בכלל מושג "לא נכון"?