לפני 15 שנים. 4 באוגוסט 2009 בשעה 10:44
לא משנה איזה חינוך השקעתי בשתי הקרציות שלי
מגיע החופש הגדול, הפיוז קופץ לו גבוה יחד עם החום והלחות
ואיתו המוסיקה הזאת, גוואלד - שוורצה חייה
מקפצות סביבי כמו בריקוד ירח של קאניבלים,
חצי ערומות, רוקדות בטירוף ושרות לי מילים מלאות "חית ועין" גרוניות שברקע היוטיוב (סוף סוף לעז)
מתנגן פול ווליום בצהרי היום:
"אני לא בן של מלך ואת לא נסיכה
בסך הכל רציתי לתת לך אהבה"
"הייתי כה רגוע, עכשיו הלב פצוע
הראש רק בך שקוע, הוזה אותך מולי
תדעי שאת הולכת, הים סוער אין שקט
ורק דמעות זולגות, שוטפות את כל כולי. "
"אלייך...
אני רוצה אלייך
להיות בתוך חייך
בתוך האהבה "
ואני?
אני מצטרף לטירוף בהתהוללות משותפת ומסלסל בקול
ושיקפצו לי שכני האשכנזים גבוה, גבוה - עם הכפיים למעלה.