גם וגם

קצה יום הביל ואנחנו יושבים במרפסת ונושמים את הלילה לראותינו.
אני מתבוננת בו,
באצבעותיו הלופתות את בקבוק הבירה הקר,
בידו השנייה שמועכת את קצה הסיגריה במאפרה. תנועה מוכרת כ"כ, טבעית כ"כ. חלק ממנו.

הוא מכניס את אצבעותיו לתוך פי ואני מתמכרת לריח ולטעם הניקוטין העולה מהן ומזוהה כ"כ אתו.
ריח שלמדתי לאהוב.
ריחו של האיש שלי.
הוא משחק בחלל הפה שלי, מחליק על לשוני ואני מלקקת מהן את ריחו המעורב בסיגריות ואלכוהול. מוצצת ויונקת.
הוא שולף את אצבעותיו הרטובות מבין שפתי ומחדיר אותן מתחת לחצאיתי אל בין רגלי ואני מתהדקת עליהן,
עולה ויורדת ומרטיבה אותן במיצי.
ושוב אצבעותיו נשלפות ממני ומוחדרות אל תוך פי
ועתה עולים מהן ריחות אחרים. טעמים אחרים.
ריח של עונג ותשוקה ותאווה.
ריחי שמתערבב בריחו.
טעם של אהבה בקצה יום.