גם וגם

פתחתי בקבוק יין מרלו.
מזה זמן הבטחתי לעצמי שלא צריך לשתות כשאני לבד.
ועמדתי בזה לא רע
עד שפתאום נהיה רע
עד שמצאתי את עצמי מלטף את אותו מקום נמוך שכבר שכחתי איזו צורה הוא לובש כשבא לו להציק לי.
נוסטלגיה ללא התרפקות, תזכורות שמכאיבות בגוף.
וחום
כל כך חם ומחניק עד שתלשתי מעלי את החולצה החנוטה וכשזה לא הספיק גם את המכנסיים והתחתונים.
אז באופן די אבסורדי, מגוחך על סף השגעון אני יושב במצבי המוזר בכדי לכתוב כתב התחייבות להפסקת עישון בפעם ה 17 (43 הפסקות שנשברו, בנות 24 שעות ופחות לא נכללו בספירה)

הפסקת עישון -

מכיוון שכל דבר מצריך הסבר הגיוני אז אני דואג לתת בהם סימנים. לחשוב באופן סימבולי על מה שונה מחר מהיום.

מחר הוא יום השטן 6.6 - כל כך ברור שהשטן שם בידי את מקל העשן הזה ותיעתע בי שזאת מקטרת השלום. שטן קטן שלי - נראה אותך גבר מחר.
יום השטן מתחלף בערב חג השבועות, היום הכי לבן שיש, הכי זך וטהור שיש הוא הלבן.
לבן מסמל רוגע, היטהרות אך גם מוות.
אני הולך לשחק על כל הקופה.
לכאן או לכאן.

מלחמת האופל בזכות.
FUCK IT זה הולך להיות עוד פחות נעים מהיום.

ובינתיים אני גיבור גדול - יושב עם חצי בקבוק יין מלא וקופסת סיגריות (אחרונה) ומתרברב בקרב שעד כה ידעתי בעיקר להפסיד בו.

ומדמיין שמחר יהיה סשן הפסקת עישון/ סיגריות שכל כך יכאב שהגמילה תהיה משחק ילדים בהשוואה אליה.

wish me fuck or luck - whatever, who care