לפני 13 שנים. 13 באוגוסט 2011 בשעה 13:40
כשהעולם בחוץ סוער אני עוסק בשיברונים שלי ולרגע זה נראה לי פאתטי וקטן.
כשהעולם בחוץ חוגג אני מדוכא מאי יכולתי להתמודד עם אותם שיברונים שמציפים אותי בפינה אפאטית אחת ועדיף בפינה כי באמצע מדכא מדי.
כשהעולם בחוץ מייצר גלי מחאה אני מרגיש איך השיברונים מתלכדים בפנים לכדי דמעה אחת מאוחדת ועמידה מכדי להימחות.
כשהעולם בחוץ מאיר אני מוצא את עצמי מאבד טעם בלצפות לשביב תייל של נורת ליבון שתאיר
אני תוהה אם בכלל עדיף מקבץ שיברונים רציף גדול מסך כל חלקיו או שקל יותר להתמודד עם בום אחד גדול וגמרנו?!
מנסה לשנן ולהפנים משפט בסיסי ופשוט: "על הזין שלי", אבל אפילו את הזין שלי זה כנראה מרגש מדי.
