לפני 12 שנים. 25 באפריל 2012 בשעה 4:43
למרות ההבנה של חיבור עצמאותנו לזכרון הנופלים, השילוב הזה תמיד היווה עבורי בעיה.
לראות משפחות אבלות וכואבות יוצאות מבית העלמין וילד בוכה
חולפות ליד קבוצת מתבגרים שמחר חלקם יתגייסו מצחקקים בינם ובין עצמם ואחד צועק "חיים, קניתי קבבים תביא אבסולוט ואקסלים..."
הירידה לתפוס מקום בים לקומזיץ כבר בצהרי היום לצד סיפורי הגבורה ברדיו ישראל.
קול השכול לצד קול השוק בערבוביה
אותי זה קצת מצמרר.
מעציב.
