בבית
שקט פה ונעים.
פסטורליות ביתית שמקנה ביטחון, מאפשרת לעייפות להתקיים בכבוד. מכילה את המתח.
מכין לעצמי כוס קפה-מוקה צונן, מתקתק, מרווה ויוצא לשבת על הסווינגרית הקטנה במרכז הטרסה שתנדנד אותי ברוגע מול ההרים הירוקים המתכסים בצבעי לילה.
טרסה ובוסתן קטן שמגלה לי כי אפשר לעשות עירובים טבעיים מין הטבע בין יין ויאנג בין חום וקור בין פירות קיץ לפירות חורף.
פסיפלורה, מנדרינה, אשכולות ענבים ירוקים, אשכוליות, רימונים, תפוז סיני, תותי עץ, תפוח עץ, שזיפים צהובים ושחורים, לימונים, שקד, אחד אלוהנו.
חולץ נעליים ואוסף את כפות רגלי ככה קרוב מתחתי בישיבה מזרחית.
מדיטציה.
מחשבות פורעות מדיטציה.
לחשוב טוב לחשוב טוב.
ככה צריך.
תביט סביב, איזה עולם, כמה מתנות.
תחשבו טוב, תחשוב על היומולדת מיום שישי, כמה צחקנו ועשינו נעים, כמה נזרקנו ונגענו ודיברנו וחשבנו על היופי, כמה היה טעים, כמה אהבה בין אנשים ויצירתיות אכפתיות, נתינה.
רוויי תחושות ותמיד נשאר טעם של עוד.
כך שכל מה שצריך זה להמשיך ולהיות למען העוד הזה, הירוק ירוק הזה ושלל הצבעים מסביבו, צהוב ואדום, כדי שנדע שיש מחסום.
בקטנה. גם אותו נפשיר כחוק ונהפוך לירוק.
ובמדיטציה המחשבות נדחקות לטובת הפליאה מהבוסתן.
רציונל וחששות נושרים כקליפות הפרי המפוזרות מתחת לטרסה ומפנים מקום לאמוציות מתגברות ללא מילים
מה רבו מעשיך,
רגישות פנימית חנוקה שזקוקה לפרוץ אחורה, לגעת בפורקן, בהתרפקות.
מה רבה עוצמת הייקום,
תחושה של טילטול עז, הוריקן, העפה לשחקים ונחיתה חזרה לביטחון של הבית.
מדיטציית איזון בין הראש לרגש.
כניעה.
לחשוב טוב טוב על הצורך הזה שפתאום מגיע ושוטף אותי IN SIDE OUT.
סבבה? סבבה.
לפני 12 שנים. 22 ביולי 2012 בשעה 18:08