מתעורר לשמע נקישות בדלת. היכן הוא נמצא?חדר זר, מיטה נוחה המכילה את גופו הגמיש.
כנראה שדמיין. לא אחת החלומות שלו זולגים למציאות ולהיפך. רוצה להישאר ולהתפנק במיטה אך לתחושתו הוא מבין כי עליו לעשות מאמץ ולגרור את עצמו החוצה. מתיישב באיטיות על סף המיטה בחדר רחב ידיים ומופתע לגלות שהוא לבוש. ג'ינס כחולים וחולצת טי-שירט לבנה. הוא אוהב את המראה הזה.
קולות של גברים מעברו השני של הדלת,לפחות שניים. מישהו מנסה את הידית בנחישות. זה לא חלום. מנסה להיזכר מה קרה בלילה, לשחזר. ניסיונותיו עולים בתוהו. זה לא זמן להתעכב בחקר האמת, זהו זמן הישרדות.
נועל את מגפי הבלנסטון במהירות ומחפש מוצא דרך החדר הסמוך. הוא מבחין על מסך המחשב בשני גברים גסים למראה מקישים על דלת. כתוביות בכחול מרצדות מושכות את תשומת ליבו "היכן אני?". זה בדיוק מה שחולף בראשו. האם יתכן שהוא נמצא מאחורי דלת זו? אין זמן לברר רק האינסטינקט מורה לו לברוח.
מוצא את דרכו למרפסת תלויה מעל מראות של עיר שוקקת. תל אביב. בקלות הוא יכול להיתלות מעבר למעקה ולקפוץ אל החופש, להיטמע בהמון.
אין זמן להשתהות בקפיצה חתולית הוא נוחת על המדרכה
מחפש רמזים בכיסיו כדי לגלות זהות. ערימת שטרות שמנה בכיסו, הוא מעריך שיש שם אלפים רבים, ארנק מעור חום ואייפון.
סניף של ארומה הוא מקום מצויין למקלט עבור מחשבותיי, כך חשב בליבו. פונה לשירותים הפנויים במטרה לבדוק את תכולת הארנק. לחוץ להשתין, שולף את הזין ומפשפש באותו הזמן בתאי הארנק. הרבה פתקים בכתב יד לא מזוהה, מטבע זר כמה כרטיסי פלסטיק וכרטיס אשראי על שם מרים גוטמן. רק בניעור הוא שם לב לתחתוני הלייקרה האדומים-שקופים אותם הוא לובש.
לא. בוודאות זה לא הוא. לא מרים. והוא בכלל לא אוהב אדום.
"מה הקטע?" הכל בגדר תעלומה לא מובנת. הוא יודע שהוא חייב למצוא כמה חלקים בסיסיים בפאזל הלא ברור הזה. התראת סמס מהנייד מנערת אותו מהמחשבות "לכל אדם יעוד בחיים. או שאתה במרדף להשיג אותו או שהוא ירדוף אחריך". WTF , זה כנראה איזה רמז שאמור להגיד לו משהו.
להזמין קפה זה רעיון לא רע בכלל. שם ? מה השם? הוא שומע את הקופאית פונה אליו. "חיים" הוא עונה באופן אוטומטי. שרירי ביטנו מתכווצים כאשר הוא עינו קולטת על צג הקופאית שורה ממחשבותיו בכחול, "סניף של ארומה הוא מקום מצויין... מה הקטע"
פונט חיים גוטמן – כן זה שמו.
קפה הוא ישתה בהזדמנות אחרת. משלם ויוצא בזריזות את בית הקפה. האם יתכן שכל מחשבה שלו מתורגמת לשורות כחולות מרצדות על המסך? אם המסך קורא את מחשבותיו, כל אחד אחר יכול. הוא לא יודע אם ארגוני הפשע או כוחות הביטחון דולקים אחריו. רק יודע שהוא חייב בשלב זה להימנע ממפגש מול הרודפים. פונה לרחוב צדדי, נכנס לחדר מדרגות בבניין ומתיישב.
אסור לו לחשוב. אסור לו להוביל את הרודפים אליו.
איפה חלקי הפאזל כשצריך אותם?
הוא מוציא את הסלולרי.
בודק את רשימת הטלפונים: A, B, C ,D …. אין שמות רק אותיות באנגלית לכל מספר טלפון.
עוצם את עיניו.
חיים.
חיים גוטמן.
אשה.
בית עם חצר.
צחוק
אשתו?
הוא פותח את הדפדפן לנסות לדלות מידע חדשותי, להתחבר למציאות.
סרטון של אשה פוסעת מתוך הבית החוצה אל החצר.
זוגתו???
מרכין ראש ומתרכז בקולות שבראשו. מדמיין זוג ידיים חופנות לה את הישבנים. רגע של נחת עם ידיים על התחת. קולות של צחוק נשמעים ממרחק.
האשה מסתובבת. הצחוק לא היה שלה. היא זועפת. מפוחדת. "תעזבו אותי" הוא שומע
"תעזבו אותי" הוא קורא כתובית חדשה מקפצת על המסך. הוא לא מכיר את הפונט אך הוא יכול לנחש.
שבבי זיכרונות מתעוררים במוחו.
מירי
חושב שהוא חייב להגיע אליה בהקדם. הבזקים של בית. הבית. אין לו מושג היכן זה אך בסרט שמולו התמונה מתחילה להיות כבר ברורה יותר.
גם להם.
לא. הם רוצים להגיע אליו דרכה.
את זה הוא לא יכול לאפשר.
ברגע שהוא מפסיק לחשוב הכתוביות הכחולות של מחשבותיו נעלמות ובמקומם יש תסריט חדש, אדום היוצר מציאות עבורה. מחשבות יוצרות מציאות.
חנות פורנו מזמינה אותו להיכנס. המוכרן המנומנם אוסף את השטר שהונח על הדלפק בזמן שהוא כבר מסיט את הווילון בחדר הצפייה.
סרט. אשה סקסית יושבת על ספה ומלטפת את עצמה, חושפת שד מפואר ופיטמה זקורה. זום אין על שפתי הבוטוקס המתגרות בקול חושני בצופה.
בוהה לסרט – מנסה לא לייצר מחשבות. לא לבחול, לא לגעת בתחושות אך המחשבות ממאנות להקשיב ומתחילות לתסוס. מהרהר באם הוא יכול להניח לרגע מהסיטואציה המורכבת אליה נקלע ולהתגרות ממנה.
בודק בקצב הולך וגובר את מסך הנייד. האם תעלה הודעה כחולה או הוא יופתע בחשש מהודעה אדומה.
הדוגמנית ערומה, איך הוא הפסיד את שלב ההתערטלות. מלטפת את עצמה, את התחתון האדום. חופנת בליטה לא צפויה ההולכת ותופחת.
"להתגרות ממנה". מחשבתו נראית כבר כחלק מתרגום הסרט.
כן. הוא יודע שמין מהסוג הזה לא תפעיל פה הודעות אדומות.
גבר מתיישב על הספה ומסייע לה בליטוף. הוא לא אוהב את זה. הוא לא אוהב שהיא פותחת לו את הרוכסן ושולפת זין גדול. הוא לא אוהב שהיא יורדת למצוץ לו. הוא יודע לאן זה יקח את מחשבותיו. נלחם בהן.
רואה את התסריט החדש בה היא מעמיסה את הקניות מהסופר במכוניתה. קורא את הכתוביות האדומות, "אני בדרך הביתה", את מספר הטלפון המוצג על הצג באדום. את המכונית החונה ליד הבית.
גבר עומד להגיע אליה.
הוא חייב לחשוב חזק ובכחול. חייב להתמקד בסרט. להתחבר.
חייב שינדבו לו כתוביות משל עצמו.
