אני אדם שמתמכר, זאת אומרת שיש לי נטייה להתמכרות
וזהיר
אני אדם זהיר
ולכן כדי לא להתמכר אני מעודף זהירות, נמנע.
פשוט נמנע
בכדי לא להיפגע, כך נדמה לי,
אבל בעיקר? הסיבה האמיתית היא כדי שלא אתמכר.
ואז אאבד שליטה,
כאילו לא די בהתמכרות לאי-שליטה, שלא פעם ייחלתי לה, כדי לשלוט באותה תאווה בלתי מרוסנת של לופים וחזרות פעם אחר פעם
ולצד זה, כמו אתמול ושלשום, הוויסקי והענן הירוק לכיבוי רסנים הנלחם בענן הכחול לגיבוי זכרונות, נאבקים כדי ליצור הדמייה לאיבוד שליטה
איתם אין בעיה, ושוב אין, אין בעיה
והפחד מלהתמכר יוצר בי שמרנות אינפנטילית המובילה לפתיחת מגרות מוכרות, ארוזות בטקסטורות ידועות מראש.
ולמה זה?
זה כה טיפשי
זה בדיוק כמו הפורנו
יש כאן בקרב שכני הוירטואלים, הצופים הנאמנים, שיהנהנו בהסכמה,
על כך שאנו חוזרים לפורנו המוכר והידוע, מתמכרים להצצה ולעינוג.
אולי פה ושם נביט בסקרנות לעבר הפורנו של השכן
אבל הצופים המתמכרים חוזרים לבית המוכר והמספק של פורנו שעושה לנו את זה.
אבל אולי החשש הוא להיסחף עם הסרט על הדשא של השכן,
הפורנו-איד הנרדף על ידי האגו, או האיד.
הייתי רוצה שיגרמו לי להתמכר לפורנו אחר
הביאוהו לכאן
