לפני 8 שנים. 3 בפברואר 2016 בשעה 15:58
כיאה לגבר מצונן אני בתור לביקור אצל הרופאה החייכנית-נזפנית שלי, זאת שתמיד מציעה לי בדיקה רקטאלית, כי בגילי וזה....נראה מכאן איך ממשיכים הלאה.
היא גבוהה מאד, צעירה ורזה בעלת מבטא צרפתי, כמו שאני אוהב, ומבט שובב של ״תיכף אני פותחת את חלוק הלבן כדי לשמוע מה דעתך על הלונז׳רי וביריות חדש שלי״.
ובתוכי אני צורח נו נו נו כבר.
הפעם היא הייתה יותר בקטע אוראלי ושאלה אם כבר עשיתי בדיקת הליקובקטר. ״אה עשית? לא נורא, תעשה עוד פעם בשבילי ״.
אז לאור הממצאים (מצוייד בהפניות לקצת מחטים ולבדיקת נשיפה אוראלית) היא שלחה אותי הביתה כי אני גבר חולה וזכותי, לפי אמנת תשושי הגוף והנפש, לפנטז ולהזות.
לצידי ערמת ספרים ועל הגז אחלה נזיד שהכנתי ומיטה רחבה וחמה וכל שנותר הוא לעשות סדר בפנטזיות שעשויות לרומם את רוחי, עם קצת עזרה.
