לפני שנה. 23 באוקטובר 2023 בשעה 18:47
לא כתבתי מאז היום הארור
זה היה לילה לפני שהמלכה וחברתה הטובה חגגו על גופי מכל הבא ליד
היינו אמורים לקום לבוקר של שיכרון חושים מכל החוויה.
אך במקום זה קמנו כמו עם ישראל לחלום בלהות.
לקחנו חלק בלחימה ובזוועות ועכשיו לאט לאט מנסים לנהל שגרה.
מעיז לכתוב כאן בבלוג מתוך הבנה שהעולם המקביל כאן הוא מתנה
מה שפעם קראתי לו גיבנת וסוג של מחלה הפך היום יותר מתמיד עולם של חיבוק והכלה.
מעריך כל יום וכל דבר טוב בחיים יותר מתמיד.
מעריך את מלכתי, הדומינה וכל מי ששותף לדרך.
נשאר לחבק מלמטה להרכין ראש ולחכות לליטוף שיבוא.