שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

world in my eyes

כמו עליסה בארץ הפלאות אני לומדת את העולם החדש שנפתח בפניי......אני מנסה להבין את החוקים והקודים, מנסה לבדוק את גבולותיי, מרגישה צורך להעביר למילים את הרגשות, התחושות והחוויות שעוברות עליי במהלך המסע.....
מזמינה אתכם לראות את העולם דרך עיניי
לפני 16 שנים. 2 במרץ 2008 בשעה 21:15

אני תמיד צוחקת על עצמי שאין לי כוח סבל
שסף הכאב שלי הוא בדיחה
שאני די מפונקת בכל הקשור לספיגה של השפלות
אבל כשאני מסתכלת על החיים שלי בחודש האחרון
יש לי תחושה ששברתי את שיאי הספיגה
קיבלתי בשורות שקשות מהצלפה של שוט
כבלו את ידיי ולא למטרת שעשוע
הורדתי את עצמי על ארבע ולא כדי להשביע את רצונו של אדון
חוויתי השפלה מול אנשים זרים בסיטואציה שלא תוכננה מראש
אני מרגישה שאני במלחמת הישרדות
לא בביקיני על אי טרופי
אלא בחיים האמיתיים בתלת מימד ברוטאלי שמאיים לקבור אותי
ואין לי שום מילת ביטחון שתפסיק את זה
יש רק אותי

הליברטין - מאמי שלי, אני יודע שקשה...ולחיים אין מילת ביטחון..אבל את בטוח ל....א.... ל....ב...ד.
לא אפריע, אם תצטרכי אותי אני פה !
אני.
לפני 16 שנים
Bondage​(שולט) - חיבוק
לפני 16 שנים
Bent - מה שההוא הראשון אמר, לבד את לא.

(נ.ב.אני מנדב אותה :) )
לפני 16 שנים
electro-z - מה שבטוח, שברגעי השפל, יש לך נטיה להגזים.
כמו שברגעי השיא יש לך נטיה להגזים.

תסתכלי רגע התידה, קולטת שם בפינה? את הכתם הורדרד הזוהר הזה? זוכרת כמה הוא מחייך אליך את החיוך המקסים שלו?

ודרך אגב, אל תשכחי לאמר כל יום בבוקר: " חבר, אתה מפגר". זה בטוח יעלה חיוך קבוע על דל שפתיך.
לפני 16 שנים
Olive - אין דבר ששוה לעשות שלא נהיה קשה לפני שהוא נהיה קל.
כולנו לבד, אבל את בוחרת להפיג את הבדידות שלך עם אנשים מסוימים לתקופות קצובות.

I get by with a little help from my friends
לפני 16 שנים
Dominiqua Shiraz - כשאנחנו עמוק בפנים זה תמיד מרגיש הכי קשה. אבל גם הכאב עובר בתורו בשיירה... בינתיים, כמו שכתבו מקדימיי, את מוקפת בשפע אנשים שאוהבים אותך. עכשיו זה הזמן לסחוט להם את המיץ!
לפני 16 שנים
love69{miz hyde} - החיים הם
סשן אחד ארוך...

מתחזקים,משתפרים,
ונהנים ..

יום עם חיוך ענק:-}
L }{
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י