world in my eyes

...לפעמים אני מופתעת למה אני עוד נותנת לזה לגעת בי או להרגיז אותי
הרי כבר בתיכון היו את הבנות האלה שהיו עסוקות בלהמציא שקרים וסיפורים עליי
מתוך קינאה מתוך העובדה שלא יכלו לסבול שהייתי מוקפת בבנים ושנראיתי כאילו אין לי שום עניין ללכת בתלם כמו כולם או להתנהג בהתאם למה ש"מתאים"
הבנות האלו נטעו בליבי את השינאה לנשים, למניפולטיביות, לרכלנות, לצרות העין ולחטטנות שבהן
הבנות האלה חזרו גם בצבא באוניברסיטה ובמקומות העבודה השונים.
עם השנים למדתי להתעלם מהן...
אבל מדי פעם צצות כמה נשים שמעלות בי בחילה וזכרונות של ילדות
ולצערי ביצתינו מלאה בהן...
כשאני הולכת למסיבות של הקהילה, זה כי בא לי לעשות את הכיף האחר שלי, האפל, זה שלא נחשף בפניי כל האנשים
אני מוקפת בחבורה של אנשים מהיפים החכמים והמדהימים ביותר בכלוב וכולנו מתנהלים באהבה בחופש ובחברות אמיתית
אני יכולה להבין שזה יכול להוציא עיניים לכמה נשים פתטיות שחוץ מפרובוקציות אין להן מה להציע
שאף אחד באמת לא מתעניין בהם חוץ מלהשתמש בהן לסקס או לסשן ואז לזרוק אותן מחוסר עניין
מה שאני לא מבינה זה מאיפה הצורך הזה להמציא שקרים וסיפורים, לרכל על אנשים ולהיות עסוקות כל הזמן בלפזר רעל, ללכת ולדווח לכל מיני מאסטרים בשקל וחצי מי היה עם מי ומתי...איך זה משרת את החיים העלובים שלכן?
אז מה שחשוב לי לומר זה שאני גאה להיות שרמוטה וילדה רעה ולהיות מוקפת באנשים הכי מדהימים פסיכים ושרמוטים שיש....
ושכל הקנאיות לא ימותו אבל בהחלט ילכו לאן שהוא לחפש להן חיים!!!