כשאתה אוהב מישהו אתה באיזשהו מקום מרגיש אחריות עליו...
אתה אוהב אותו, מטפח אותו, עוטף אותו, מפרה אותו ומעניק לו
נותן מעצמך בלי גבולות ולא עסוק בכל שניה לעשות חשבון מה אתה מקבל בחזרה....
לא מאמינה בחשבונאות כשמדובר באהבה!
לא תמיד אפשר לתת את הכל, לא תמיד מה שאתה נותן מספיק לצד השני
ותמיד תמיד יש לו את הזכות לרצות יותר ולשאוף ליותר ולקבל יותר ממה שאתה מעניק
ואם הוא מחפש לעצמו אהבה אחרת - צריך לשחרר אותו באהבה
מה שאני לא מוכנה לקבל זה את המחשבה שאם מישהו היה לצידך, נהנה מכל מה שהענקת לו
התמלא באור שלך ונהנה מהאהבה שלך -
הוא יכול יום אחד לקום ולהאשים אותך שתקעת אותו שמנעת ממנו קשר אמיתי או שהוא נשאר לבד בגללך.
כל אדם שנכנס ל"משפחה האלטרנטיבית" שלנו מקבל חוויה שתשנה את חייו ותמלא אותו באור
אבל הוא נמצא שם מבחירה שלו - ובגלל שזו הבחירה שלו - עליו לקחת עליה אחריות
לפני 14 שנים. 2 באפריל 2010 בשעה 5:53