עוד לא נפגשנו. עוד לא ראיתי אותך. עוד לא יודעת אם יהיה לזה בכלל המשך, זכות קיום.
מאוד רוצה שכן.
נעים לי, המקום הזה שאתה יוצר לי, מרגיש נכון.
העדינות ההחלטית בה אתה מתנהל ומנהל אותי, היא כובשת. היא גורמת לי רצון עז להיעתר לך. ואני מוצאת את עצמי נעתרת, בקלות. מתרגשת מביצוע המעשה, מתרגשת מהתנהגותי, מתרגשת מתגובתך.
מעניין לי, מאתגר לי (למרות שבקושי התחלנו...), אני כל כך שם.
מתרגשת משמי 😄
זונתך
לפני 17 שנים. 11 במרץ 2007 בשעה 20:46