ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

As You wish

מילים שנשפכות מבפנוכו
לפני 17 שנים. 11 במרץ 2007 בשעה 20:46

עוד לא נפגשנו. עוד לא ראיתי אותך. עוד לא יודעת אם יהיה לזה בכלל המשך, זכות קיום.
מאוד רוצה שכן.
נעים לי, המקום הזה שאתה יוצר לי, מרגיש נכון.
העדינות ההחלטית בה אתה מתנהל ומנהל אותי, היא כובשת. היא גורמת לי רצון עז להיעתר לך. ואני מוצאת את עצמי נעתרת, בקלות. מתרגשת מביצוע המעשה, מתרגשת מהתנהגותי, מתרגשת מתגובתך.
מעניין לי, מאתגר לי (למרות שבקושי התחלנו...), אני כל כך שם.

מתרגשת משמי 😄
זונתך

לפני 17 שנים. 8 במרץ 2007 בשעה 11:44

מילים ראשונות כזונתך.
כל המעמד גורם לי רטט לא מוסבר. הציפייה לפגישה עושה לי פיק ברכיים.
הידיעה הברורה שאוטוטו מתחיל המסע הזה, הצלילה השקטה הזו מטה.
או בעצם מה זה אוטוטו? אני כבר שם.
הקול שלך, הניגון שבו, הדיקציה הכל כך מסוימת. הטקסיות הזו, בעלת הגון האצילי משהו.
אפילו במעמד המוגבל הזה של שיחת טלפון, אתה יוצר סביבי שקט הזוי. עוצמת עיניים וסופגת את המילים שלך, שוחה בתוך המנגינה.
זונתך... הזונה שלך. מחכה בקוצר רוח.