לפני 14 שנים. 16 באפריל 2010 בשעה 19:03
יושבת מול אמא
מביטה בדמותה השברירית
חייה תלויים בשבריר שניה ובשבריר של אהבה
הצורך שלה להכרה, לקבלה, ואהבה
זועק לשמים
והרוע הצורב שנובע ממנה בטבעיות
כבר לא מפעיל מרעומים ישנים.
לתת לה אהבה - - - - בלי לשכוח את הכאב הישן
ללטף את הידים - - - - שפגעו
לאהוב את השפתיים - ששנאו
לחייך אל העינים - - - - שידעו לצרוב פצעים אנושים
להיות נינוחה - - - - - - בלי לשכוח את הטינה שהביעו הפנים שלה כשהיו צעירות
אשרי האיש
נקי כפיים ובר לבב
נקי מביקורת ונקמה
