לפני 17 שנים. 17 במרץ 2007 בשעה 1:34
שימת הלב שלך כשהיא עלי,
היא כמו זרקור של איצטדיון ישר מול הפנים
מחמם, מסנוור, מאיר כל סדק וטיפת צל, כמו בחקירת עינויים או באיכפתיות אין סופית.
ובתוך הזרקור לכודה איילה
מרותקת , מבוהלת, מרוגשת
סומכת
שתדחוף אותי לחצות כל גבול (רגשי) שלי
סומכת
שאתה ער לכל רעד שחולף בי
עדין מחפשת,
איפה מניחים כאן ראש
כדי להתרפק בלי לחשוש
