בסדמ עושים באהבה

בראשונה- עיניים מבויישות, נבוכות, לא בטוחות.

אל מול עיניה המאירות, המחייכות בטבעיות, והאור הקורן...

עוצמתה המכשפת, המהפנטת, הממיסות כל סיכוי להתנגדות...

ואז חלה התמסרות רגשית עמוקה, טוטאלית, שמגיע עד הקרקעית של הנפש...

ללא מחשבה, או תכנון.: פשוט ללמוד להשען, ולצנוח עמוק עמוק למעמקים...

בידיעה ברורה שתישא את המשא, תשמור ולא תזיק...

ואז צפה התובנה לראשונה עד כמה התמסרות וסגידה היא ממכרת, בטוחה, ומממשת באופן

העמוק ביותר את העצמיות..

בסיום- לחיצת יד רשמית...

אז זוהי שליטה... מלמל לעצמו