אני קמה בבוקר לצליל השעון המעורר, תוך דקה מופעל גם השני ואני כבר קופצת מהמיטה.
השעה 06:15 והרצפה קרה. לא חושבת פעמיים ומעלה UP חזרה את הרגליים.
מביטה בנייד ורואה על הצג של המכשיר הודעה מהלילה והמספר הרשום 0000012...
"קחי אותו איתך, למחר" רשום בהודעה. בראשי כבר חושבת :" מה אי אפשר היה לתת התראה קצת יותר ארוכה ?!". אני ניגשת לארון ומוציאה את הנייד שהבאת לי מהמגירה, מכניסה את הסוללה, מפעילה, לתיק .. וממתינה.
12:40 אני באמצע עבודה והנייד רוטט. בקושי שומעת אותך מעבר לקו כי הכל רועש מסביבי.....ופוווף הקו מתנתק !
טוב, "בטוח תתקשר שוב" חושבת וחוזרת על אותו המשפט פעמיים בראש. מביטה מרחוק ומסמנת לבוס "דקה, אני בחוץ ..."
שתי דקות מורטות עצבים, מחשבה ואפילו כעס. " כאילו מה ?! עכשיו שעה ... מה זה עונש?! תתקשר כבר אין לי זמן !".
והנייד מצלצל.
"בשעה 15:00 תהיי במגרש, אני אגיע קצת יותר מאוחר והאנשים .. באים לסגור עיסקה, תהי מוכנה". "אגב", אתה מוסיף :" את החומר שלחתי לך לת"א, תסגרי ואחר כך תעשי מה שתרצי "...
אין לי מושג איך לתמרן הפעם ... לצאת מוקדם מהעבודה, להתלבש בבגדי "עבודה", להגיע לת"א , ללמוד את החומר.. ולהיות מוכנה ?!!!! בררר .. חורקת שיניים ועוצמת עיניים. מתיישבת על הכיסא בשירותים וחושבת. הנה עוברת לה עוד דקה של שקט ואני עם החלטה מסיימת.
אני מסתדרת ונכנסת חזרה לאולם התצוגה. סוגרת בשיחה עם הבוס שהיום אני כבר לא פה ומחר אשאר איתו עד הסוף. ( בעין חצי קרוצה והשניה מעלה גבה.. הוא מסכים - הפיתוי גדול מדי ). יוצאת בזריזות, חוזרת לבית, מתארגנת... משדרגת את האיפור ויורדת.
" מונית !!!!!!! " השעה 14:00 ואני בדרך לת"א...
"תמתין לי כאן, בבקשה " מורה לנהג "אני כבר יוצאת !"
כרוח אדומה אני נכנסת למלון ומבקשת מהבחור בקבלה את הקלסר והחבילה.
הוא מסתכל עלי שניה תמימה ומבין שאני היא זאת ולא אחרת או דומה.
כך בדיוק רב הוא תיאר אותי באוזניו של הבחור : "כשתראה תשוקה בעין הסערה - תדע שזאת לי ! ( והוסיף למען הסר ספק בחורה גבוהה, לבושה אלגנט שחור ומעיל ארוך, אדום ! )
השעה כבר 14:54 ואני כבר בכניסה למגרש.. יורדת מהמונית ומחייכת לנהג ברכב שממול.
"הגעת בזמן" מוסיף לי בחיוך ואני נכנסת ל GMC יוקון בקפיצה....
מחר עבודה , חייבת לישון ...
המשך בפעם הבאה !
לפני 16 שנים. 2 בינואר 2008 בשעה 21:08