תשוקות מחדר המיטות.

אינני עשב - העירה השושנה בנחת.
-סילחי נא לי...
אינני פוחדת מפני נמרים כלל וכלל - הוסיפה השושנה - אולם סולדת אני מפני רוחות פרצים. שמא יש לך פרגוד בשבילי?

*****************************
כן, כן ! היום הוא היום, בלי ספק, אך לא זה המקום...

.. הוא נשתתק לרגע, אחר הוסיף ושאל:
- היש לך ארס טוב? האם אתה בטוח, כי לא תגרום לי סבל ממושך?..

עמדתי מלכת. לבי התחמץ בקרבי, אם כי לא תפסתי עדין את פשר הדברים הללו.
- ועתה לך-לך לשלום ! - אמרה תשוקה אדומה - כי ברצוני לרדת שוב מהחומה !

********************************************************************************

והמבין את לבו יבין.