תשוקות מחדר המיטות.

היום שנה בדיוק מאז הכרנו.
ביום רביעי האחרון דיברנו לאחר זמן לא קצר.
עשית עבורי טובה קטנה ועל זה דרשת חזרה.
"בתמורה יום שישי את תהיי איתי ואל תצפי למשהו קל. בעסק או לא בעסק תלמדי משהו חדש מהעולם הזה, תהיי מוכנה ב23 בדיוק". אמרת ושתקת.

משהו לא קל .. מה משהו לא קל ?! מה כבר יכול להיות שאני גברת "תשוקה אדומה" לא אעמוד בה ?!
הרמתי את הראש גבוה ואמרתי: " סגור !" ממש מפחיד אותי, חשבתי לעצמי מה כבר יכול להיות עבורי "לא קל"....

בקושי הספקתי לישון היום ועיניי כבר חצי עצומות. השעה 21 והנייד מצלצל.
" תהיי מוכנה ב23 בדיוק !" אומר הקול מהצד השני ואני עוד מנסה לבטל.. " אולי נדחה את זה ליום אחר , אני עייפה..?!"
"היום תלמדי השפלה מהי." עונה הקול וחוזר על המשפט הראשון.
" השפלה ??? עלי ?? אותי תשפיל.. אין סיכוי " מי הגבר שיעיז ועיניי נפקחו בשניה.
"לא אותך" אמר " אתן לך לחוש בהרגשה חדשה... ההשפלה היא בבסיסה."
בראשי כבר מצטיירת התמונה , מה יעשה ינסה לקשור אותי ברצועה .. נו באמת.

23 ועשר דקות ואני למטה.
אתה בוחן את בגדיי ולא מזיז עפעף.
"כנסי לאוטו" אומר באחת ואני מחייכת ונכנסת.
נשיקה בכניסה, היי ,היי, מה שלומך ואני מנסה לחקור.. "אז לאן ?" שואלת בתמימות.
"את תראי" ומחייך.

23:20 ואנחנו מתחת ללימיט.
לא מבינה מה הקשר? לימיט להשפלה שלי ? מה העניין ? וראשי מתחיל להסתובב רק מהמחשבות הקופצות מהקצה לקצה. מתחילה להתבלבל במילים שאני מוציאה ומנסה להבין אולי יש אפשרות לא לעלות לשם....?! מסתבר שלא.
"תזכרי , עכשיו זה הזמן שלך איתי, את אמרת כן, זאת ההתמחות שלי."
אממממממממממ...............
אויייי.........

שכחתי לרגע מהכל ואני מתחילה להבין את התמונה. זאת הולכת להיות אכן תחושה מאוד "רגישה" והיא אפילו לא הועברה אלי דרכך.
נשברתי מאוד מהר הסתבר וביקשתי נמרצות להודות כי אכן נכשלתי.
לא החזקתי מעמד אפילו 15 דקות תמימות.

בועה שחורה שלי - אני מודה לך על התחושה החדשה למרות שהייתי מעדיפה להשאיר אותה בארון.
היום אני מתחילה להבין מחדש את טבע האדם ונשכחות הנפש.
ועכשיו השאלה היא עד כמה מהר ההר יחזור לטבע לחופשי !!!
*** כנראה במיידי ***
שיהיה לך לילה טוב.
תודה.