הם ענקיים עלי אך יש בזה כמעיין נוחות.
כבר למעלה משנה שלא הוצאתי אותם ממש מהארון.
נועלת את נעלי הספורט השחורות.
נכנסת לתוך המכנס ..גופיה שחורה, חולצה בחוץ ושיער מפוזר.
מראה תיקני לחלוטין, הלא כך ?!
מ'. גאה מעלה את ראשי גבוהה גבוהההה.
היום החל בת"א ומשם ישירות לבאר שבע...
עם הטרמפ הנכון הגעתי תוך 20 דקות לאופקים .
11:30- אני כבר בפתח השער באיחור של שעה וחצי לפחות .. ( אופס. )
נכנסתי , נרשמתי, עברתי ראיון וקיבלתי את הרישיון.
" אז מה פיספסתי ?" אני שואלת בנחמדות, מנסה להעביר את הנושא שכן איחרתי בחצי יום, את ה"קציצה" שלי. " אז מי כאן מהח'ברה ?"...בלה בלה בלה..
וזה עובד.... כמו תמיד מעבירה נושא כמו דף מ-ספר רחב שוליים.
אופקים , צאלים ... הנחל כל כך יפה. יענים מסתובבות חופשי בחווה ואני עוד דקה בוכה.
מרגישה זוועה ! כולי חלושה עם כאב ראש עצבני ואף שמסרב לסתום.
תפסה אותי השפעת ואני צמודה לאמבולנס ללא מזגן !!!!!!!!!!!!
לסיכום:
6 שעות עברו די מהר ובדרך חזרה כבר מצאתי נשנשון שיסיע אותי עד הבית..
הרי לא סתם עשיתי לו עיניים !
דקה לפני שהרכב נוסע צלצול בנייד מודיע.. " בייבי, רק תכבסי את הבגדים ולא לתקוע אותם עמוק בארון, אין צורך שבוע הבא תהיי עוד פעם בחופש... רחוק , רחוק !"
אווייי'''ץץץ......
ניפגש בקרוב.
לפני 16 שנים. 12 במרץ 2008 בשעה 11:54