תשוקות מחדר המיטות.

זה לא שהיא נעלמה,
חס וחלילה.
או אפילו נמוגה,
גם לא לשניה.
היא שם...
אורבת בשקט לקורבנה הבא.

תשוקתה בוגדנית
ומחשבת מראש סיכון מול הנאה.

נוטפת חום באש זרה.
בודקת את הקרקע אצל השכינה.

במבט רוחה רואה מולה את הצל
ובידיו הגדולות בוהות עינייה כל הליל.
הוא אוחז את גופה בזמן שהיא מתפתלת מאהבה,
אהבה לתשוקה שבוערת בה.


היא תמיד תהיה שם בשבילו, זה בטוח.
מוכנה להתמסר ולו רק עבור מספר שעות :
שבה תנצל את הנאתו...
תשתה מתוכו..
ותספוג לתוכה את כל כולו.

השעות האלו הן שיבעירו בה את אש תשוקתה
וישאירו אותו בסוף מדמם על הרצפה.

מתוך צל גדול, מרשים וידוע.
נשארה כעת רק פיסת נייר קטנה,
שעפה לה עם הרוח.

כך היא שורדת מקורבן לקורבן
בעולם אפלולי שבו "אהבה" היא בסך הכל,
מילה.