זה היום השני ....
ואם באמת נראה לך שאנחנו יוצאים היום כשאני ככה, אז אתה טועה ובגדול !!!
רצית אתמול לצאת לבלות הא? אז יצאנו בסוף אכן, אבל לא הייתי קוראת לזה הבילוי הרגיל.
נכנסנו לבניין מספר אחד ועלינו לקומה השישית כשהוא מוביל את שנינו.
מיד הושיב אותי על הכסא והתחיל ... רצית שיכאיב הא ? שיקרע לי את הצורה ? שאצעק ואבכה ובסוף ארוץ לידייך הגדולות כמו ילדה קטנה ושפוטה.
מבוהלת אך נשארת מחוייכת, בעיני רוחי אני רואה כיצד אתה מושיב אותי על רגליך, מלטף את שיערי ומרגיע כמו שרק אתה יודע.
ככה כן, תעביר את אצבעותיך מעל לחולצתי ותעצר כשהפיטמה תזדקר.
לחוש אותך קרוב ואותו נמתח... ככה חזק דרך המכנס.
אתה ישוב כולך רגוע ואני מעליך צמודה קרוב קרוב... מתפתלת, נועזת , כואבת ואוהבת. חשה את היד שלך מטפסת במעלה הסולם הישר אל המקום החם !
..... מזל שלי שהוא החליט אחרת !!!
אבל חייבת להודות שהסיום עם הגלידה היה שווה כל רגע מלא כאב.
אגב, אני יודעת טוב טוב מה אתה מתכנן להערב: סאשן עצבני, כמה הצלפות על הישבן האהוב ולסיום אם אתנהג יפה אולי אבל אולי תתחשב ותיתן לי לגמור.
אז שלא תתנפץ לך הבועה ברגע האחרון - זה לא יקרה !!! ( לא הערב בכל אופן )
אולי רק הקטע שאני אגמור כן ....
אגב אמרתי כבר כמה אני אוהבת אותך ?! ( וגם גלידה !! )
לפני 17 שנים. 4 במאי 2007 בשעה 10:10