תשוקות מחדר המיטות.

חזרתי הביתה מוקדם מהרגיל פותחת את הדלת ורואה בתיבה מעטפה חומה מבצבצת.
הרי זה ברור לי מראש מה היא מסמלת ואני אותה חוטפת בשקיקה .
28 יום !! 28 יום !!! בליבי כבר צוהלת כולי מאושרת כל כך , קצת חופש מהעבודה מה קרה?!
היום מגיע אני מתייצבת כמו מילואימניקית גאה ... נעליים שחורות , חוגר מילואים , דיסקית , מדים עייפים שהרגע יצאו מהארון ( חולצה בחוץ כמובן אחרי הכל ... ) ובושם חזק שיגרום לכל אחד להסתובב בשנית.
האם כבר הזכרתי שאני "האישה" היחידה ביחידת גברים קרבית ?!! ( השניה לסבית אז זה לא אקטואלי ). - אמממ בושם אישה על הבוקר כשמסביב רק חתולים שמסתובבים במטבח, קקטוסים ענקיים וגברים חרמנים.
התייצבתי במקום שנדרש ותוך מספר שניות מצאתי את עיניי חסומות ע"י ידיים גדולות שחיבקו חזק והריח, אוווווייייי הריח של האפטרשייב ... מיד הועלתה בזכרוני התמונה :
לפני כשנתיים בגיוס הקודם נקראתי לשרת במקום שהוא פשוט "חור" לפי כל ההגדרות, אין כניסה ואין יציאה הכל צריך להיות עם רכב מיוחד והאישורים מסווגים.
כולנו התכנסנו והמתנו למפקד שייתן תדרוכים לגבי המילואים. הנה אני וכל הח'בריה סביבי וממול קרנף, מישהו חדש שאני לא מכירה ... גוף גדול עם שרירי פנים קשוחות וזקן צרפתי חתוך דק דק.
הרי זה ברור שממולי מטרה ועכשיו לעבודה ...אני אשיג אותה !
המפקד מסיים את דבריו וקורא לכמה חיילים לבוא אליו ואני ביניהם.
אני ממתינה לתורי בשיחה ולפתע מבלי להתכוון מצאתי את עצמי צופה על הקרנף.
עיניינו נפגשות ועכשיו אני והקרנף במלחמת רגשות , מי יוריד ראשון את עיניו מהשני.
" טוב ***** מה את אומרת את ישנה איתי בחדר או שאני שם אותך בתוך מכולה לבד ?"
" ....#$%^@&* ....... הא ? מה ? מה המפקד ? סליחה לא הבנתי ?" אני עונה
והוא אומר שאין לו איפה ל"אכסן" אותי , הפקודות לא מאפשרות לחיילת לישון בחדר עם חיילים. מה שוב הקטע הזה .... " נו נעשה כמו פעם שעברה .. " אני עונה בניפנוף והמפקד מחייך ומניד בראשו מצד לצד. בינתיים הקרנף כבר לידי והמפקד שלי שולח חיבוק גברי בו ומציג אותו בפני .... " זה ***** הקרנף של הפלוגה....בלה בלה בלה בלה.." ואני בראשי כבר צוחקת , פגעתי בול הא ? גם כן קרנף .
מאותו הרגע תשוקה הפכה לטיזרית לא קטנה וכשהיא דבקה במטרה אפילו קרנף לא יוכל לעוצרה. לקראת הערב כבר כולם עלו על מדים ואחרי התגרות לא פוסקת מצידי הוא שואל .. " אז איפה את ישנה " ( איתך .... כאילו מה? ) "אני .... כנראה לבד במכולה" ( רוצה להצטרף מסמנת בעיני ? ) והוא מרים גבה .. " וואלה , לבד ! " עונה ומחייכת.
נהיה קר וגשם התחיל לרדת ללא הפסק , קבענו להיפגש אחרי שאחזור מאיזה נסיעה אבל לא קבענו איפה.
כבר כולי רטובה, כדי שאקח את החרמונית לפני שאקפא ובמחשבותי אני חושבת אם גילחתי את רגליי.
חזרתי לקראת 01:00 בלילה מהנסיעה כולי קפואה ורטובה חושבת על מקלחת חמה בחדר המפקד...אמממ סוגרת את הרכב ואז נזכרת ... מה עם הקרנף ?? מעניין איפה הלך לישון ... וואלה הוא קשקשן !! הולכת לכיוון המכולה גם ככה הדברים שלי עדיין שם .... פותחת את הדלת מחפשת את מתג המנורה ,זה חייב להיות כאן איפה שהוא... "טוב שנזכרת להגיע חשבתי שברחת. " עונה לי קול מהחשיכה. רגע, שניה תנו להסדיר את הנשימה, כולי פחדים !
" זה מצד שמאל שלך " ממשיך ...... "וואי תודה, פעם הבאה תדרוס אותי וזהו " שנינו צוחקים ואז אני שמה לב שבשיא חוצפתו הוא נכנס לי לשק"ש ואם אני גם מנחשת טוב אז הוא בטח רק עם תחתונים ( אחרי הכל הוא ישוב על השק"ש ,נשען עם הידיים המהממות שלו על המזרן והחזה השרירי שלו מבצבץ וקורא לי לבוא ). " טוב אם לא איכפת לך אני צריכה להחליף בגדים כולי רטובה " והוא עונה .. " אממ נו ו... מה אני מפריע לך ? " ככה הא? !! אני כבר אראה לך .... " לא אתה ממש לא מפריע לי, רק רציתי לעדכן אותך שלא תבהל אם החייזר שלך יתרומם פתאום ויתחיל להתנהג כמו שפן קטן ומיוחם ".. עושה לו פרצוף של חתולה לפני שהיא מסתערת על חרק מסכן והוא מחייך חיוך בקטן ועונה:" הוא מחונך אל תדאגי "!
בחוץ שוב מתחיל לרדת גשם ואני מכבה את האור אבל משאירה את הדלת בחציה פתוחה. אני נהנית ממשב הרוח הקר שנכנס מבעדה, מניחה את הנשק בצד מתחילה להתפשט לאט והוא מסתכל .
נשארת רק עם תחתונים ומתקרבת אליו, הוא מרים את השק"ש ומחכה שאכנס אליו אבל אני ממתינה... רוצה לראות כמה גבר אמיתי הוא ולא סתם עוד גוף שווה. אני נעמדת מעליו ומביטה בו, הוא קם בזריזות תופס אותי ביד ומושך חזק מטה.
אין לי סיכוי נגדו הוא יותר מדי חזק אבל אני ממשיכה להאבק בו בתשוקה עד שהוא מכריע אותי מתחתיו ועכשיו כולי שלו .......

למחרת היום המפקד שלי ניגש אלי ושואל אותי איפה הייתי בלילה הוא השאיר לי את הדלת פתוחה. מסתכלת עליו בעיניים מבריקות והחיוך מתחיל לעלות על פני ללא הפסק : ".....אממממ... אני ??? אני ישנתי במכולה אתמול ....עזרתי לטכנאי להתקין חימום מרכזי !! "