בלוג ישן/חדש

"רוצה לכתוב בבלוג משהו קטן, לשם זה נכנסתי, וקבלתי החלטה עם עצמי שזה לא יהפוך אותי לחלק מהאתר הזוועתי הזה".

"היי! שם הכרנו :)
זוועתי הוא לא".

"הוא כן. גם בזוועת עולם ניתן למצוא נקודות אור. זה לא אומר שזה לא זוועתי".

אז בעצם החלטתי לכתוב כאן במקום לשים סוגריים מטופשים. יצא לי להכיר מכאן נשים באמת מדהימות, אחת, אחת. הרבה נקודות אור היו וישנן כאן, אבל נקודת אור כזו יש רק אחת. אחת ויחידה, והיא שלי.

הרבה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו שזכינו, אבל לא באמת מבינים לעומק במה זכינו.
אז בייבי קטנה, אני רואה אותך, מסתכל עליך, חושב עליך, ובאמת מבין במה זכיתי. מבין לעומק שאין כמוך.

אני מכיר אותך. אם יוצא לך לקרוא את זה, בטח העיניים שלך לחות מהתרגשות. ואני, אני רק יכול לדמיין את זה, ולחייך מהסיפוק שאני גורם לך להרגיש כך.

ובכלל לא התכוונתי לרשום את כל זה, הרי אנחנו אומרים את זה אחד לשניה לא מעט.
אבל מרפי הופיע והחליט להביא איתו הצעות חדשות וישנות בתיבת ההודעות. אז כדי להרחיק את מרפי, ולהגיד לו שאני מונוגמי מלידה, גבר של אישה אחת בלבד, הגבר שלך- כתבתי כאן.

אוהב אותך בייבי,
שלך,
ר.

מוקף בנשים,

רווקות, שרוצות להכיר יותר,

נשואות, שרוצות לשדך את חברות שלהן,

אז למה אני מתעקש לחזור דווקא לכאן..?

מדהימים אותי בכל פעם מחדש ההבדלים בין נשים בנות 28+, לבין בחורות בנות 24-. 

צורת החשיבה, צורת ההתבטאות, הרצונות, הקליטה מי עומד מולך, וכולי וכולי.

שמים וארץ.

נתקלתי בפרופיל של איזה זוג (די משוכנע שהגבר כתב את הפרופיל). פרופיל מנוסח היטב וכתוב טוב. 
ואז...
בשורה הלפני האחרונה נכתב "נשלטים יש כמו זבל, תגרמו לנו לרצות להתעלל בכם"
מה?!
מה לעזזל.. 
זה שיש כאן מליון נשלטים, שחלקם מבטלים את עצמם והופכים עצמם לשטיח, זה דבר אחד. להתייחס ולהגיד שנשלטים יש כמו זבל, ובכך גם להשוות אותם לזבל ולהתייחס אליהם כאל זבל, זה דבר אחר.

אז מר כותב הפרופיל, נשלט/ת הם קודם כל בני אדם, בדיוק כשם ששולט/ת הם קודם כל בני אדם.
אם אתה מתייחס לאוכלוסייה שלמה בצורה מסויימת, אתה שום דבר פרט לאותו דבר שאתה מתייחס אליו.
הפוסל במומו פוסל.

כשולט, אתה אמור בראש ובראשונה להעריך ולכבד את הנשלט/ת, על שהעניק/ה לך, מרצון, את הזכות לעשות בו /בה כרצונך (לדעתי זהו הדבר הכי מדהים שיש).
אם נקודת המוצא שלך היא כפי שכתבת, אתה לא מעריך ולא מכבד, ולכן אינך שולט.
אתה סתם סאדיסט.

היום, כאילו בתזמון נדיר, שתי נשים מציינות בפני שהאתר הזה כולו זיוף אחד גדול. התכוונו לומר שכל ההיכרויות שכאן הן זיוף. כל האינטראקציות- זיוף אחד גדול.

קורא בלוגים, ונתקל בבלוג, די ארוך, קריא מאוד, העיניים רצות על השורות ובלי ששמים לב, מסתיים לו הפוסט. פתאום רואים 11 תגובות ועוד 12 לייקים, ואז מבינים את שתי אותן נשים שדברו על זיוף. כשרואים כל כך הרבה תגובות לבחורה בת 19, אולי נושקת לעשרים, מבינים את הזיוף, מבינים את הבדידות.

פתאום הכל התחבר, וקבלתי זווית ראייה אחרת- של הנשים כאן באתר.
מודה- אני לא חווה את זה על בשרי, את הזיוף, כי אני לא משוחח עם גברים, והנשים שכן יוצא לי לשוחח איתן הן אינטיליגנטיות להפליא, אחת, אחת.

מקווה שבין כל הזיוף עוד מתקיימות הרבה אינטראקציות אמיתיות.

לא יכול להיות שאחוז כל כך גבוה של גברים פשוט דפוקים.

לאחרונה אני שומע יותר ויותר סיפורים באמת מדהימים, על גבול ההזויים, על כל מני קטעים שגברים עשו לנשים. אם זה מאחותי, מנשים מהאתר, בעבודה וכולי וכולי. 
עם כל סיפור שאני שומע, אני מחייך מרוב כמה שזה עצוב, ולא עולות לי מילים להגיב על משמע אוזני.

מישהו מתפלא שיש כל כך הרבה רווקים ורווקות בגילאים כל כך מאוחרים ביחס ל- 15, 20 שנה אחורה? כל כך הרבה מרגישים בודדים. 
לפעמים נדמה לי, ובלי שמץ של התנשאות או שחצנות, שאני מהגברים הבודדים הנורמליים באמת שנשארו.
מצד שני, משוגע חושב שכל העולם משוגע והוא היחיד שנורמלי.

מעורר מחשבה..

אומרים שכשאומרים משהו בקול, הוא מייצר משמעות אחרת מאשר אם רק "יודעים" אותו, או אומרים אותו לעצמנו בלב.
עושה ניסוי, ואומר לעצמי את רחשי ליבי בקול. מעניין מה ייצא מזה.
מחשבות שעוברות בי- זה לא שמחשבות כאלו לא עלו בי בעבר, אך הן צצות שוב- מעניין אם יהיה ניתן להכיר מחוץ לזוועתון כאן, מישהי שנמשכת לדברים שאני נמשך.

כתבתי לא מעט על הייאוש של אנשים, וכעת הייאוש מהאוכלוסייה שכאן מתחיל לבצבץ בי.

נפלתי בפח.

בפוסט הראשון כאן כתבתי בהרחבה על הבסיס הרעוע שנוצר בקשרים ובהיכרויות המתחילים דרך האתר- בסיס ההיכרות הוא סקס/סשנים.

לעיתים יוצא להכיר כאן נשים באמת איכותיות, וכך יצא גם הפעם. מהר מאוד הגענו לחדר המיטות להנאות משותפות. מהר מאוד נהנו מסקס בלבד ללא סשנים- סקס מלוכלך, זימתי, זנותי, שעות על גבי שעות ברצף, ועדיין- ללא סשנים.

התחלנו ליצור סוג של הקשרות אחד לשניה, והתחלתי לרצות יותר מרק סקס- אדיר ככול שיהיה.
"הבסיס של הקשר שלנו הוא סקס. אני לא חושבת שיצא משהו רציני מעבר לזה, כי זה הבסיס המשותף שלנו ושל הקשר הזה. זה כל כך טוב, אז למה לך לשנות את זה?", אמרה. אמרה וצדקה.

נפל האסימון.
הבנתי שהיא צודקת. נפלתי בפח שכל כך נזהרתי לא ליפול בו. חטאתי במה שהצהרתי שאמנע ממנו בכל מחיר. נשאבתי לתוך זה.

כל כך יפייפיה, כל כך סקסית, שפשוט רציתי לטרוף אותה- וטרפתי במשך לילות שלמים ובלי טיפת שינה, עד שהשמש כבר זרחה.

כעת אני מבין,
זה צריך להגמר.
הרי אני רוצה יותר.

מה הקטע הזה של שולטות בתשלום?

על פי ויקיפדיה, זנות היא קיום פעילות מינית תמורת תשלום.
סשן מהווה פעילות מינית, גם אם לא מעורב מין אוראלי, ווגינאלי או אנאלי, גם אם אפילו אין אורגזמה של אחד מהצדדים. 
סשן נועד לגירוי המיני והנפשי גם יחד. אחד נולד מהשני, או ששניהם מגיעים במקביל.
לכן, כאמור, סשן הוא פעילות מינית.

מכאן ניתן להסיק ש"מלכה בתשלום" מוכרת פעילות מינית תמורת תשלום. לכן, "מלכה בתשלום" זוהי בעצם הגדרה מכובסת לזונה.

מעניין אילו טיעונים רציונאליים אותן זונות הוגות לעצמן ולאחרים כדי להגיד "אנחנו לא זונות, אנו שולטות בתשלום", וכך בעצם לחיות בשלום עם היותן עובדות במקצוע העתיק בעולם.

אין זה אומר שאני נגד זנות/זונות. אם אדם בוחר לעסוק במשהו כדי להרוויח כסף, כבודו במקומו מונח ואין לשפוט אותו, כל עוד אין פגיעה באחר.
אבל בחייאת, "שולטת בתשלום", תקראי לילד בשמו, ותגידי "זונה המספקת סשנים".

עוד הגדרה מכובסת היא תמיכה. זה אפילו יותר משעשע- אני לא זונה, אני נתמכת חח
תופס גם לגבי זוגות "נתמכים". 

ומה הקטע עם ניצול?
ניצול כספי או חומרי? אם יש משהו שאני באמת לא יכול לסבול זה ניצול. אני אומנם לא בצד המנוצל, אבל זה מרתיח אותי שיש צד המנצל צד אחר, או אנשים המנצלים אחרים. זה דבר לא יסולח, בשום אופן ושום צורה- ושום טיעון כמו "הצד המנוצל אוהב את ההרגשה" יעזור.
כשיש אנשים המתגאים לקרוא לעצמם "מנצלת", "על חשבונך", "רוצה סנג'ר", וכדומה, זה מרתיח שיש אנשים כאלה נחותים.
כן, אני שופט.

בקיצור, המקום הזה בית זונות אחד שלם :)
 

איינשטיין אמר פעם שמשוגע זה אדם שעושה בכל פעם את אותו הדבר, שוב ושוב, ובכל פעם מצפה לקבל תוצאה שונה.

אם מנסים להכיר, לסיים עם הבדידות, עם העצב, עם כל מה שרע,

אם מנסים להשיג דברים טובים, להיות אופטימיים, לחלום חלומות וורודים, לגעת באושר,

למה אנשים מתנהגים התנהגות רוטינית?

למה לא עוצרים רגע ושואלים "מה לא בסדר במה שאני עושה?"

למה לא מנסים לשנות התנהגות, ואז כנראה לקבל תוצאות שונות?

זה כבר לפוסט אחר.

חג שמח, ושבת שלום!