"רוצה לכתוב בבלוג משהו קטן, לשם זה נכנסתי, וקבלתי החלטה עם עצמי שזה לא יהפוך אותי לחלק מהאתר הזוועתי הזה".
"היי! שם הכרנו :)
זוועתי הוא לא".
"הוא כן. גם בזוועת עולם ניתן למצוא נקודות אור. זה לא אומר שזה לא זוועתי".
אז בעצם החלטתי לכתוב כאן במקום לשים סוגריים מטופשים. יצא לי להכיר מכאן נשים באמת מדהימות, אחת, אחת. הרבה נקודות אור היו וישנן כאן, אבל נקודת אור כזו יש רק אחת. אחת ויחידה, והיא שלי.
הרבה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו שזכינו, אבל לא באמת מבינים לעומק במה זכינו.
אז בייבי קטנה, אני רואה אותך, מסתכל עליך, חושב עליך, ובאמת מבין במה זכיתי. מבין לעומק שאין כמוך.
אני מכיר אותך. אם יוצא לך לקרוא את זה, בטח העיניים שלך לחות מהתרגשות. ואני, אני רק יכול לדמיין את זה, ולחייך מהסיפוק שאני גורם לך להרגיש כך.
ובכלל לא התכוונתי לרשום את כל זה, הרי אנחנו אומרים את זה אחד לשניה לא מעט.
אבל מרפי הופיע והחליט להביא איתו הצעות חדשות וישנות בתיבת ההודעות. אז כדי להרחיק את מרפי, ולהגיד לו שאני מונוגמי מלידה, גבר של אישה אחת בלבד, הגבר שלך- כתבתי כאן.
אוהב אותך בייבי,
שלך,
ר.
