היא טבלה את שדייה בקערת הקרח שהיתה מונחת על השולחן עד שהכחילו קמעה...נראה היה שהם מתקשים ופטמותיה מקשיחות , אפילו גוון כחול ניחן בשפתיה..היא לא הרפתה עד שמשכתי אותה אליי בשערה..כאילו מענישה היא את עצמה ולא היה לי ברור על מה.
כנראה שהכאב והקור עוררו אותה והיא נעשה שוב רגישה לכל נגיעה.
סטרתי לה על שדייה שהתנועעו מצד צד כשהיא רכונה על השולחן בחצי תנוחת ארבע.
זה העצים את תחושת הנוקשות בשדייה. הם החלו להאדים.
התנוחה הזו בה השדיים שמוטים כלפיי מטה..בשרניים ומעוררים רעב..הורסת אותי.
היא נשארה עוד זמן מה בתנוחה הזו..מבקשת שאגרום גם לאודם קל באחוריה...לא רציתי..להכאיב לה ממש..אני אף פעם לא יכול. במקום זאת החלטתי לסמן לה שוב את סימן הבעילה..(סימן האצבע שלנו- ראי סשיינים קודמים) ..היה לי כיף.
אני חולה על התחת של הכלבה שלי.
אני אוהב אותה.
....האמת..שבמציאות...אין לי ממש כלבה כזו...אלא רק בדמיון.
היית רוצה להיות הכלבה שלי ?
אני מחפש כלבה מתוקה לאימוץ.
לפני 17 שנים. 4 באפריל 2007 בשעה 17:25