ערפילים

היה רק רעש
רחשים בלתי רצויים
והעיניים היו נשואות למקום אחר , מנוקר יותר , נוח יותר.
נדחתה כף יד מלטפת
נדחתה הלשון המתרפסת על הנעל הרטובה.
הכאב הסתחרר , קדח כמה שיותר עמוק
נזכר בקיומה של אותה נקודה עלובה.
זה מפליא שיש פחד
שאין בעצם ממה לחשוש
החלל מסביבי נהיה פתאום כ"כ גדול
רחב ידיים
ירא שמיים
עמוק, כחול , שחור
הכוכבים סיפרו לי
הזכירו
איך שרציתי לאנוס אותה
לעגו על פתאטיות
על שפחדתי לפעול