"בתקופה ההיא
העולם כוסה במסך עשן
והעיניים היו כבויות
והלשון כבדה"
מסך העשן פוזר , המלחמה הקרה הסתיימה ( בערך...)
רודנים נפלו , רודנים עוד יקומו
שמעון פרס יהיה פה כדי לקבל את פניהם.
קיבת העולם נהייתה בררנית , לא מוכנה לעכל הכל בקלות .
היא צריכה אוכל מהיר , אוכל מוכר , אוכל קליט עדיף שיהיה רווי בשמן או בצק.
מוח האדם הפך בעייתי . מילים לא מגרות אותו כמו פעם .
רק תמונות , רצף של תמונות , רצות , חיות , מעל מסכים אלקטרוניים.
מאחורי המסך הזה היא אמרה לי , אין כאב, אלא רק חוטים.
בחלומותיי אגב חלמתי על כסף , וקמתי בבוקר שלמחרת עם הרגשת בחילה עזה ... כזו שבדרך כלל מספרת על נהרות של וויסקי זול ובירה ציונית ( גולדסטאר כמובן ).
כשהסתובבתי ברחבי הבית ראיתי בחורות עירומות שכובות על ספות הסלון .
ברונטיות , שחורות , אמריקאיות , רוסיות ...
שיער ערווה מסודר ומבטים נוצצים , תואמים את ה**אבקה הלבנה שנותרה על השולחן הקטן.
דיפדפתי את כולן החוצה , תרתי משמע , בבוקר שכזה , לא התחשק לי לטבול עצמי בתאוות הבשרים הזו ... אספתי את כולן , היישר אל מעמד העיתונים שבשירותים שלי , שם ... הקאתי.
שוב קולות
שוב דמעות
ואדם אחד אשר מבטיח שהבזיון הזה ייפסק
שלאנשים הללו , שעברו את הפרק המצמרר ביותר שידע העם שלנו... שלאנשים הללו ...
יהיה מה לאכול , שיהיה להם כסף לתרופות.
תפסיקו לגנוב מהכיס של חבריכם.
תפסיקו לפזר עשן על מי שהוא לא אתם.
תתחילו בבקשה לפקוח עיניכם , הושיטו יד ...
אנו מחוייבים , בתור עם , להוכיח ,שההיסטוריה לא תמיד משכתבת את עצמה , מחוייבים !!!
** קורנפלור בו השתמשתי להכין רוטב לפסטה .
לפני 17 שנים. 16 באפריל 2007 בשעה 11:04
