לפני 19 שנים. יום שני, 26 בנובמבר 2007 בשעה 9:46
הכוח שלי תם
לרגע חולף היה לי ....טעמתי
אבל זה כבר לא כאן
אין מי שידריך
אין מעקב
אין עזרה
ואין תמיכה
רק שנינו אבודים בתוך המסגרות שלנו
נתתי לו מינון כפול (מי אני? רופא? לקבוע איזה מינון לתת?)
ועוד יותר הזוי שאפילו הרופאים לא יודעים
רופא הילדים מסרב לטפל בו כי הילד לא מודעת ולא מוכן לקבל את התרופה.
הפסיכיאטר לא זמין לחודש הקרוב
הנורולוג.....אשמור על נימוסים
עד 11.00 גג זה מחזיק.
ואח''כ הCome off
התרופה לא מחזיק מספיק שעות בבית הספר
הילד נתקע במקום בו שהוא לא רוצה להיות
ושם חייב להתמודד עם הזעם וכעס לבד..
אני תקוע בעבודה כי מפרנסת יחידה
אין מי לשנות את התרופה
הוא שוב מושעה (שבשבילו בכלל לא עונש)
מאיפה אצבור עוד כוחות להתחיל מהתחלה
החלתתי להיות איתו יותר
אין לי דרך אחרת
אני מאבדת הילד שלי!!!