המקום שלי

טוב אני חשבתי שהערב המזרחי היחיד בחיי היה בחינה שלי (כן אני האשכנזייה הקטנה, היית לי חינה)
מצטבר שטעיתי.....
היום היה לי פלשבק לאותו לילה הבלתי נשכח הזה.
חברים טובים שלי גררו אותי להמשבעה
אם אני חשבתי שהרגשתי כמו דג בחוץ למים הפעם הראשונה שהלכתי לנו לימיט, זה היה כלום לאומת מה שהיה היום.
היה חסר לי כמה מילון נצנצים בבגדים כדי לעלם באנשים (יהיה מעניין ערב פטיש מזרחי!!)

הגעתי קצת לפני חצות למקום שבקושי אפשר לזוז בו, בגלל עומס השולחנות, והמקום ריק.
חשבתי לעצמי "איזה לילה הולך להיות לי?"

הזמר הגיע אולי 10 דקות אחרי ותוך רבע שעה המקום התמלא
התחלתי להבין למה המקום מפוצץ שולחנות.....
כדי לרקוד עליהם

תוך שעה היגע הרקדנית בטן שתפקידה היית לעבור על השולחנות......כל השולחנות
אני לא צנועה, אבל כמה עור כבר אפשר לחשוף?
לא רק היא, כל ה......(מנסה למצוא מילה מנומסת להנשים שהיו שם)

IF YOU CANT BEAT THEM JOIN THEM

חייבת להתוודות שאמנם המוסיקה (ועדיין לא חזר אלי החוש השמיעה)
ששומעים אותו בלייב הוא דווקא לא רע (לחוויה חד פעמית)
רקדתי על הכיסאות, על השולחן ומול הבמה
שמח לא היה חסר

כנראה חייבים לשתות הרבה להחזיק מעמד
אבל דבר אחד בטוח
אי אפשר לפסול שום דבר בחיים
כי דווקא במקומות הכי לא צפויים, נהנים