למה כל יום מתחיל עם מלחמה?
לא פלא לי כבר אין כוח לקום
לילות ללא שינה (כואבת ומשתוקקת)
מחכה ליום אחד של בריחה כדי להמשיך עוד טיפה
קשה לשחק גם ההורה הטוב וההורה הרע
אבל אין לי ברירה
בצד אחד מעירה אותו ונלחמת איתו חצי שעה עד שהוא נכנע ולוקח את הכדור
ובצד שני מרגיעה אותו אחרי
(כולם אומרים שאחרי כמה ימים יבין שאין מה לעשות ויתחיל לקחת, אבל מצחיק שהכולם האלה רופאים שאינם ילדים מטופלים)
היום העצבים שלי הצליחו להשתלט עלי
אין כוח להמלחמה הזאת יותר
אם הוא לא נכנע אז בכוח
וישר אני נותנת לו שוקו כדי להרגיע את הטעם המגעיל שנשאר לו בפה
רק שהוא לא יודע שבתוך השוקו יש כדור הרגעה
האם אני היחידה שרואה משהו לא בסדר בתמונה הזאת??
לפחות הוא נותן לי גם להיות ההורה הטוב ולנשק ולחבק אחרי.
כל בוקר כמעט מאחרים
כל בוקר ממשיכים שנינו עם דמעות
ואני אמורה לבוא לשבת בעבודה ולהמשיך לעבוד כמו יום רגיל
אינני יכולה יותר
מקווה לטוב
מצפה לגרוע
אבל למה אין איזון
וואו כמה שלילית אני יכולה כבר להיות???? טוב שגם לא כותבת על השני
כתבתי, הוצאתי, עכשיו להדביק חיוך ולשחק תפקיד של מישהי ש"הכל בשליטה". אולי אצליח
יום חיובי לכולם!!
לפני 19 שנים. יום שני, 14 בינואר 2008 בשעה 4:31