יש לי סיפור לספר
הזוי ביותר
למה בכלל לכתוב אותו כאן, כי זה המקום שלי
אבל אולי גם להכניס קצת פרופורציה לחיינו
יש לי זוג חברים, היא חברה מילדות שניהם בתחילת שנות ה30
הם הכירו באתר היכרות (לפחות סיפור הצלחה אחד שאני יודעת עליה)
לפני 3 שבועות נולדו להם בת קטנה ויפיפייה
עד כאן נשמע כמו סיפור שמח
הילדה המתוקה לעולם לא תכיר את אבא שלה
כשבוע אחרי הלידה אבא חלה ממה שהיה נראה כמו שפעת
ישבנו בביתם שבוע שעבר חוגגים את הלידה של בתם
הוא ישב איתנו אבל ראינו שלא הרגיש טוב
הודיע לנו למחרת שהוא בטיפול נמרץ ובמצב קריטי
חיידק טורף....קרסו לו המערכות
הוא נפתר בבוקר
אדם צעיר בראי בתחילת חייו
אינו
אני חושבת על האמא החדשה וצעירה
אני חושבת על התינוקת התמימה
ואני חושבת על כמה אנחנו מתלוננים על חיינו
על כל מה שחסר....
ואנשים תמיד אומרים "עיקר הבריאות"
תכניסו את החיים לפרופורציה
חי את הרגע ותהיה מאושר כמה שאפשר
רק אלוהים יודע מה יהיה מחר
אני משתתפת בצערם
לפני 18 שנים. יום חמישי, 7 בפברואר 2008 בשעה 4:01