זיכרונות
כמה הם מחממים את הלב
אבא שלי, שהיינו ילדים, היה מצלם אותנו על וידאו 8מ''מ
העידן לפני קלטות, ולפני דיגיטלי
פעם ב היה מוציא את המקרן והיינו רואים את הסרטים הביתיים
אז היה הפקה גם להוציא את המסך וכו''
שנה שעברה שנסעתי הביתה לבקר את המשפחה וקיבלתי מתנה
כל הסרטים ב-DVD, אבל לא ערוך ולא בשום סדר כרונולוגי
אני יושבת על תוכנה שאני לומדת תוך כדי ומנסה לערוך
אבא שלי גם חולה רכבות אז פתאום באמצע שרואים אותי שוחה ערומה בגיל שנתיים קופצת איזה רכבת אחד עם הנוף להרים
כן כן.... לא מקצועי כנראה לא רק לא ידע לערוך אבל גם צלם מעל דברים
אבל איזה חמודה אני..... עירומה
שעות על שעות של צילומים ואני תמיד עירמה...מה יהיה???
טוב כנראה אז לא היו לי הפחדים של היום
החלטתי לעשות לו סדר
זיכרונות של יותר מ30 שנה אסדר בסדר כרונולוגי
חבל שהפסיק שהייתי כ''כ קטנה
הסרטים גג עד גיל 5
לפני 18 שנים. יום חמישי, 6 במרץ 2008 בשעה 8:24