המקום שלי

סופ''ש של בנות
סופ''ש ללא ילדים
ספ''ש לעשות בדיוק מה שבא לי

יצאנו בסביבת 12.30 ביום חמישי
"פיט סטוף" קטן בדרך ראשון ויצאנו דרומה
עצירה אחד בדרך והגענו בסביבת 6
אילת
הרגשה של חופש
לבד
שנינו בלי מחויבות לילדים או במקרה שלה בעל, ולי
סוף סוף להירגע

או שלא
סמנו את התיקים בחדר ישבנו על המיטה כולו ל5 דקות וההפרעות קשב של שנינו התחיל והחלטנו ללכת להסתובב
גמורים מהנסיעה הגענו לטיילת וישר התחלנו לחפש ביקיני בשבילה
מדדנו את כל אילת, היא בגדי יםת אני פה ושם שמלה שחורה קטנה

לא קנינו כלום
הגענו גם לשוק בטיילת וגם שם מדדנו כל מיני דברים
הרגלים התחילו לכאוב

חזרנו לחדר התקלחנו והתלבשנו לערב
הלכנו למסעדה האהוב עלי אכלנו פירות ים
אכלנו ..

חזרנו לחדר בסביבת חצות וכמה שרצינו להמשיך מצאנו את גבולנו והלכנו לישון
גילית בדרך חזרה למלון שאיבדתי עגיל (יש סיבה שציינתי את זה)

קמנו בבוקר והצלחנו להגיע לארוחת הבוקר לפני שסגרו אבל שנינו עדיין מפוצצים מהארוחה שהלילה לפני
שתינו קפה ויצאנו שוב לטיילת
ניסיתי לבדוק את מזלי וחזרתי לשוק להמקום שמדדתי הכי הרבה דברים
וכן מזל היה לצידי מצאתי את העגיל וגם שמלה שישר לבשתי אותה כי חם באילת (למי שלא יודע)
אחרי עוד שעה של קניות החלטנו די והלכנו לים
שמה בילינו את שאר היום

אחרי כמה שעות של נמנום (לפחות היא)
שוב קמנו להתכונן
מצאתי את פח הצבע כי החלטנו "לצבוע את העיר באדום"

התחלנו בשלושת הקופים ופעם שניה הבנתי איך הבר קבל את שמו
בגלל שלושת הקופים ששומרים על הדלת (ולא אני לא מתכוונת להפסלים)
שתינו אבל ודי כמה אפשר לשבת ????
הגיע הזמן לרקוד

המזל ששנינו דוברות אנגלית ולא נראות ישראליות
שנינו קטנות ולבושות פרובוקטיבית
סלקציה לא היה קיים בבית ספרנו וישר הכניסו אותנו למועדון

כן הסתכלו
ראינו אבל סליחה לא היום בנים
נסו להתחיל איתנו אבל סרבנו לדבר עברית והתייאשו די מהר
המוזיקה לא היית משהו ובסביבת 2 החלתנו שמצינו והגיע זמן ללכת למקום אחר
מצאנו פאב מקומי
מוזיקה סוף
אמנם צעירים אבל האחוז האלכוהול בדם כבר עלה והתחלנו לרקוד
שמנו לב שכל המקומיים רוקדים על השולחות
If you cant beat them join them
עלינו על שולחן ונתתנו למוזיקה לשחרר אותנוו
רקדנו, נהנינו,
עזבנו ב4 רעבים כי אחלנו רק פעם אחת באותו יום ב5 בערב הלכנו לחפש מה לאכול
נפלנו למיטות
נשאר עוד יום

מאלינו כל שעה שיכולנו
ים, מים, בריכה (וגם בריחה), כיף, רוגע

כבר עבר 24 שעות מאז שחזרתי
כאילו לא הלכתי
אבל המצברים מלאים ואני שוב מלא אנרגיה

תודה שיש לי אותך כחברה
ואני יודעת שלעולם לא תקראי כי הרי את לא מכאן
אבל את מבינה אותי
את לא שופטת אותי
ואת מקבלת אותי איך שאני