לפני 17 שנים. 8 באוגוסט 2007 בשעה 2:18
השפחה שלי, מגישה לי כל יום מנחה קטנה,
באה ומניחה אותה לפני .
לפעמים שאני שומעת את חרדת הקודש שמלווה את הנתינה
לפעמים אני חשה ברעד בתוך הנשמה
לפעמים המנחה מגיעה - ארוזה בהתרגשות ושמחה
לפעמים המנחה היא טיפה של אמון, טיפת טל , שמבצבצת מתוכה
לפעמים זה שיתוף כנה של זכרונות ושל רגשות
לפעמים הודעה אדומה מכריזה עליה - מלווה במילים נרגשות
השפחה שלי, מגישה לי כל יום מנחה קטנה,
היא פורסת רגש כמוס ונותנת לי לנגוע בליבה.
יש בה כנות, בשפחה הזו
יש בה אומץ, להכיר את עצמה
יש בה נדיבות, באשה הזו,
יש בה רגישות, בילדה הקטנה
יש בה זנותיות, בחרמנית השובבה
יש בה צחוק נרגש, של נערה בתולה
שפחה בלבלוב וצמיחה.
הנאה טהורה.
תענוג לאלף אותה
______________________________________________________________