לפני 12 שנים. 4 באפריל 2012 בשעה 16:27
18:35 04/04/12
אדונית אהובה שלי...
חלפה שנה שלמה מאז אותו ציור קסום על שולחן בית הקפה.. אותו ציור בו הראת לי מקום ודרך... בו סיפרת איך את רואה את העולם הזה והעולם בכלל ואת אז מקומי בו....
הרבה עבר על הציור והוא קיבל נפח ועומק וצבעים שונים ומגוונים, לפעמים שמחים ולפעמים קודרים אבל תמיד אמיתיים
תודה אדונית שלי על שנה של לימוד והכוונה, על התווית דרך ועל התמיכה שלך
תודה על שלימדת אותי שלהיות נשלט לא מחייב למחוק את עצמך מהתמונה
תודה שהראת לי שיש מקום לזקיפות קומה גם מתחת לסוליה שלך
והכי תודה על האהבה שלך...
(את יכולה לעשות מזה פוסט אם בא לך)
ואתה חשבת שאתה לא יודע לעשות מחווה?
