פעם
שנים לפני שהכרתי את הבדסמ, הכרתי גבר שהתחנן - עשי בי כרצונך. שהבטיח לעשות כל מה שאומר לו.
הופתעתי.
עד אז, ושנים אחרי, לא קראתי סיפורי שליטה, סיפורי השפלה ולא הכרתי עולם של עבדים, שפחות, מלכות ואדונים.
כשאני נזכרת במעשי באותו לילה שפגשתי בו, בהנאה ושעשוע שליוו את המפגש הראשון איתו, אני מתמוגגת על היצירתיות שלי. אני גם זוכרת את המבוכה שלוות את פעולותי. מעולם לא ספרתי לאיש על קורות המפגשים איתו.
_________________________________________________
לילה אחד, ברגע של חרמנות , אחרי שבועות שהוא הפציר להפגש, כדי שאשתמש בו, כצעצוע מין, התקשרתי אליו ואמרתי לו: הלילה זה הלילה שלך.
הוא הגיע למקום שאמרתי לו. כולו חיוכים ומבוכה.
נכנסנו לדירה, הוראתי לו להתפשט
כאשר ראיתי את הזין הקטן שלו, ונדרשה ממני השליטה העצמית לא לגחך.
שאלתי את עצמי - מה בדיוק את עומדת לעשות עם זה ?
מכיון שנדרש לי רגע לעצמי , לחשוב מה עושים, קשרתי צעיף על עיניו, ואמרתי לו תעלה על המיטה, תעמוד על 4 כדאי שאבחן אותך.
כשהוא עומד ככה ערום, יצאתי מהחדר, נגשתי למקלחת והתבוננתי על עצמי.
היה לי ברור שהוא עומד ללקק אותי מקצה לקצה. אבל מעבר לזה, מה לעשות בו?
חזרתי. ובדקתי אותו.
אני מופתעת כשאני חושבת על זה. איש לא לימד אותי או סיפר לי על נוהגים של הקהילה. וכשאני נזכרת במעשי ה"יצירתיים" אני מגלה שחלק מהדברים שעשיתי לא היו מביישים מלכה וותיקה.
בדקתי אותו.
כאשר שאל אותי , "מה אני אומרת על הזין שלו". ואמרתי לו הוא לא גדול .... ראיתי אותו מסמיק, והזין שלו הזדקר. הבנתי שבניגוד לגברים שהכרתי עד אז, אל לי להמנע מלפגוע בנושא זהו. כל הערב צחקתי על היותו קטן מדי מכדי שיהיה שימושי.
והוצאתי את צעצועי המין שהיו אז ברשותי.
לא היה ציוד מעור שחור, אבל היו ויברטורים, וצעצועים אנאליים.
דרשתי ממנו שיענג אותי, עם הצעצועים כולם, בזה אחר זה.
הוא ליקק אותי, עינג אותי, גרם לי לגמור בקול שוב ושוב.
פעם ראשונה בחיי, התענגתי עם גבר כמו שאני מענגת את עצמי. כשרק העונג שלי ענין אותי.
הייתי חרמנית מאד, באותו לילה, והוא עבד קשה.
כשמיציתי את זה, החזרתי אותו לתנוחת הכלכלב על המיטה שלי, וניסיתי עליו את כל הצעצועים האנאליים שלי.
בהתחלה הוא פחד. אחרי זה התרגש.
בחוסר נסיוני , הרשתי לו לגמור. כשהוא מאונן לפני על 4.
ואז לפתע, הוא התחנן שוב.
בקש שאשתין עליו.
היום אני לא מאפשרת לעבד להכתיב תסריט. אז - למרות שזה הביך אותי ואפילו הרתיע אותי, הצורך לגמול לו על ההתלהבות בה טיפל בי , שכנע אותי.
לקחתי אותו למקלחת ועמדתי מעליו פסוקת רגלים. ככה מעל פניו. כשהוא שוכב על הריצפה הקרה . עברו דקות ארוכות,ולמרות העידוד שלו לא הצלחתי להשתין.
בסוף כרעתי מעליו, כאילו אני משתינה בשדה הפתוח, והזרם השתחרר.
הצפתי אותו, בנוזל חם.
הופתעתי לראות אותו פוער את פיו ושותה ממנו.
כשאמר שהשתן שלי מתוק, הופתעתי עוד יותר.
אני זוכרת כל תנועה, כל הבעה, את הפליאה שלי מהעובדה שהתענגתי.
אני זוכרת אותו מתקלח שעה ארוכה במים חמים מאד.
אני זוכרת זהבאתי קולה קרה למקלחת וסיבנתי אותו ברכות.
כשאני חושבת שבאינסטינקט עשיתי לו אפטר קר, אני מרוצה מעצמי.
כשגמר להתקלח , וחזר לחדר השינה עטוף מגבת.
הסדינים החדשים כבר היו מתוחים. ואני נשענתי על הכריות הגדולות.
הוא התכרבל לרגלי. ושוחחנו על מה שהרגיש.
כשיצא, חשבתי שלא אפגוש אותו שוב לעולם.
טעיתי.
השתמשתי בו שוב. ושוב.
___________________________________________________
עברו למעלה מ3 שנים מאותו ארוע.
אני יושבת כאן, בשעת לילה מאוחרת ומשחזרת את ההשתלשלות הרגעים ומרוצה מעצמי.
חושבת על המבוכה שחשתי אז.
חושבת על הדאגה שהיתה בי שמא אני משפילה אותו.
חושבת על ההפתעה שהיתה לי כשחשתי עד כמה הוא היה מרוגש מכל גוון של השפלה שאעזתי ליצור.
משועשעת מהראשוניות של הזכרון.
מתמוגגת מעצמי
Q
לפני 17 שנים. 22 באפריל 2007 בשעה 1:34