סופרפוזיציה

רוב הגברים האחרים שהיו מדברים אלי כמוך, היו גורמים לי לחוש מחופצנת וזולה.

אבל לא אתה. אתה גורם לי לחוש סקסית להחריד. 

לשטוף את השדיים והמחשוף. להרגיש אותם.

להרגיש סקסית. 

סתם ככה, באמצע החיים.

חזרתי הביתה מסטולה לגמרי. זה כנראה מסוכן לנהוג ככה. אבל לא שתיתי טיפת אלכוהול ולא צרכתי סמים. רק אותך. 

והסיבה שאני מסטולה היא בדיוק הסיבה שהגעתי מלכתחילה: כשאתה מסדר לי את הגוף כמו מריונטה, כשאתה מסביר לי שאין שום דבר שאני יכולה לעשות כדי לעצור את הכאב, כשאתה מזכיר לי שדברים לא תלויים בי, אלא רק בך, אני מרגישה במקום בטוח ונכון לגמרי. ומשהו בי נרגע ומסופק באופן שלפחות מרגיש- הכי עמוק שיש. 

חזרתי לרצות סאדו. אבל לא עם כל אחד. רק עם מישהו מיוחד. בעיני. 

בזמן שהוא מכאיב לך. הרגע הזה, שאת מבינה שהוא באמת סדיסט, הוא לא מעמיד פנים. כאן יש סדיסט אמיתי שנהנה מזה. יש תחושה של פליאה מכך שדבר כזה ייתכן בכלל. שיש אנשים סדיסטים בינינו. שזה לא רק בסרטים או בספרים. יש משהו מהפנט בלהביט לסדיסט לעיניים בזמן שהוא מכאיב לך. זה עובד גם הפוך. רוצחים סדרתיים יודעים את זה. דומים גם. 

יש מישהו שמטריף עלי את דעתי. זה לא אומר כלום. זה לא אומר שזה ימשך עוד יום או אפילו עוד שעה. זה לא אומר שיצא מזה משהו. 

כל מה שזה אומר זה שאני באמצע יום עבודה, ואני רטובה. 

ושכיף לי לחוש חיה שוב. 

גבר מאסיבי וחזק, טוב לב, אוהב חיות, מחבב שליטה. אחד כזה לקשר רציני. תשלחו אותו בדואר אקספרס. תודה!

אני כל כך, אבל כל כך, מוכנה לאהבה. 

בוא לכאן לאהבה בוגרת.

אני לא מחפשת לסעור.

סערתי כבר הרבה מדי,

גאיתי ושפלתי וגאיתי.

בוא לכאן לאהבה בוגרת.  

נשתה קפה מול השקיעה. 

נדבר על כמה חרא בעבודה

ואיך צריך לקחת חופשה

אבל אין כסף, ואין זמן

ונחתוך מוקדם-

מחר עוד יום ארוך בעבודה. 

בוא לכאן לאהבה בוגרת. 

נצפה יחד בחדשות. 

אתה תגיד שהמצב נורא ואני אגיד שזו כבר שגרה. 

אחר כך נתכרבל על הספה בזמן הפרסומות.

אתה תלחש לי באוזן מילים סוטות.

אני אצחק: חרמן קטן שלי,

אבל ארגיש איך הרעב נבנה בתוכי  

וארגיש את הלב מתמלא מהחיבוק ומעצם היותך.  

סערתי דיי אבל אתה

אתה

אתה... 

לפעמים זה פשוט. לפעמים שאלה אחת קטנה יכולה לגרום לי לפרוץ בבכי: "מה את רוצה?"