סופרפוזיציה

כשרוב הבחורים שאני מכירה מתייחסים אלי חרא, זה ממש מרענן לשוחח עם מישהו שמתייחס אלי בנימוס ובכבוד. מישהו שיודע להעריך אותי. 

עיינתי קצת עכשיו בניקים ובפרופילים של שולטים. חיפשתי את המיוחד, את השונה, את המקורי. כמעט ולא מצאתי, לצערי. 

ארוטיקה בלי אינטלקט- משעממת. 

שוטים וזיונים גרידא- משעממים.

אבל חיבור מנטלי ממשי, עם מישהו שהחשיבה שלו קצת אחרת- נועזת, ייחודית, מלאת דמיון, טוב, זה דבר שממש יכול להעיף אותי לגבהים. 

מאחר שזה כמעט ולא קורה, ומאחר שיש לי רעב אמיתי לאנשים כאלו, אני מלקטת. אני תמיד בליקוט- של אמירות מיוחדות, של מחשבות שונות, של רסיסי רגעים שיש בהם משהו קצת אחר. 

ומהפיסות האלו שאני מלקטת לאורך השבוע- אני חיה. 

אחד לזיין אותי בתחת.

אחד ללקק את חלקת האלוהים שלי (כן, זו מקדימה...)

אחד לעסות אותה.

אחד לעסות את ישבני.

אחד לעסות וללקק את השדיים. 

כן... נראה לי שזה יספיק.

השאלה רק אם יהיה מקום לכולם:) 

היה מסריח.

אם לשכב עם גבר היה אומר שבכל פעם יהיה זין ענק וקשיח על הכוס שלי, שידע בדיוק איך לזוז ולרטוט במהירויות ובעוצמות שונות, עד שאגמור שוב ושוב ושוב, אני הייתי נימפומנית. 

זה לא קל לא לנסות להיות מישהי אחרת או למכור את עצמי. אבל כשזה נוגע ליחסים המשמעותיים באמת בחיים, אני חייבת שירצו את מי שאני באמת, ולא איזו אשליה שאני מוכרת. גם אם הסיכון הוא שלא ירצו אותי בכלל. 

יותר מדי מנורות שבורות

יותר מדי שעטת סוסים

יותר מדי פניות אפשריות 

יותר מדי דיבורים מסביב

יותר מדי

דרישות וגם 

יותר מדי

צרכים.

הבית מלוכלך,

הפילטרים סתומים,

מישהו צריך לעשות כאן סדר

מישהו אחר

לא אני

אני

הלכתי לישון.

מתי מועדון?

אני מודה שאיתך אני רוצה להיות הילדה הקטנה.

אני רוצה שיקח לי זמן להבין ואתה תסביר לי, לאט ובסבלנות, את מחשבותיך הנעלות. 

אני רוצה לדבר פשוט וקצר, להסתבך עם עצמי, ושתחייך אלי בחמלה. אתה יודע הרי שאני לא חכמה כמוך. לא ברמתך. 

אני רוצה להגיד לך שקשה לי להתאפק, ושאתה תגיד לי שככה זה בחיים, צריך ללמוד, ואתה רואה כמה קשה לי, וכל הכבוד. 

אני רוצה לחייך חיוך נבוך ומרוצה, להשפיל מבטי למטה. אני רוצה להתגנב אל חיקך ולקבל חיבוק חזק שמאשר לי- אני הילדה שלך. אתה השולט שלי. הבעלים שלי. אני שייכת לך. 

ואם אי פעם אלך לאיבוד, אתה תחפש אותי. וכל מי שימצא אותי ידע- אני שלך. 

"את מבינה, צריך לרוץ הכי מהר שאת יכולה, רק כדי להישאר במקום."

(אליס בארץ הפלאות).